Archive for the ‘אטרקציות לילדים’ Category

First Spring Break in NC

 list Idan

הקטן הולך השנה לגן פרטי עם לוח זמנים שונה משל הגדולים. הגדולים, כבר שיתפתי הולכים לבית ספר רב שנתי – year round school לומדים 9 שבועות ושלושה שבועות בחופש, כך לאורך כל השנה, אין חופש גדול. הקטן לפי הלו”ז המסורתי. אז בשבוע שעבר הגדולים היו בבית ספר, הבעל טס לעבוד בניו יורק והקטן ואני בילינו שבוע ביחד. Reunion. מאז שהגדול והאמצעית גדלו להם לפעמים אני מרגישה שהחופשים עברו מכיף למאבק, הם רוצים מסכים, אני רוצה להוציא אותם החוצה, הם מעקמים את האף, אני מעקמת בחזרה, וכולנו מחכים שהאף יתיישר בחזרה. עם הקטן הכל עדיין פשוט יותר.

בראשון בערב, ישבנו שנינו בסלון הכתום, אני הכנתי מראש שיעורי בית וסיפרתי לו על כל הדברים שיש השבוע באזור בו אנחנו גרים. בדקנו גם מזג אויר, והקטן שרק למד לכתוב ביקש ממני לכתוב רשימה של ימי השבוע, ליד כל יום הוא הוסיף את הטמפרטורה ובחר מה מתוך בנק האפשרויות הוא רוצה לעשות. משם הוא רץ לספר לאבא שהוא ואמא-mommy הכינו תוכנית לשבוע הקרוב.  מזג האויר סוף סוף החליט לחייך אלינו ונהנו מימי שמש חמימים שכוללים חולצה קצרה ואוירה של חופש.

תובנה מס’ 1 – הכל תלוי במה אנחנו מביאים  איתנו לחוויה:

להיות השנה אמא שגם מנסה להרים את העסק שלה במקום חדש זה מאוד מאתגר, יש לי תחושה שבכל פעם שאני לוקחת צעד קדימה, אני נעצרת לרגע כי יש יום שלג, או יום חופש, או שבוע חופש שלו, או שלושה שלהם, ובין לבין כמו כולם ממשיכים. אז מודה, לפעמים כבר לא ממש התחשק לי על החופשים הללו, אבל החלטתי שלחופש עם הקטן אני מפנה את העבודה הצידה ובאה עם רצון שיהיה כיף ביחד. ה- set of mind שאני הבאתי והיכולת של הקטן לשאוב את הטוב שבעולם הזה אל קירבו ולהתמוגג מהעולם הזה, הוא שיעור שאני כל יום מחדש נהנית ללמוד ממנו. הוא מוכיח לי שלא צריך הפקות גדולות כדי שהוא יהיה מאושר.

אז מה היה לנו השבוע?

Pullen Park, Raleigh

הביקור בחופשת האביב ב- Pullen Park לקח אותי שנה אחורה כשנסענו עם הילדים מניו יורק לצפון קרוליינה לראות איפה יהיו החיים החדשים שלנו. שני הורים ושלושה ילדים הולכים ללמוד את הלא נודע. Pullen Park הוא אחד מאותם מקומות שכל ילד יכול למצוא מה לעשות בו: מסביב עצים פורחים בורוד ולבן, מסביב לפארק מסלולי הליכה וריצה להורים שרוצים קצת להתעמל, בתוך הפארק נמצא אחד מגני השעשועים היותר גדולים שראיתי באזור הזה, רוב גני השעשועים האחרים די קטנים, כי לכולם יש בחצר משהו לשחק בו. מסביב לפארק נעה רכבת עבור הקטנטנים, אטרקציות נוספות סירות מנוע קטנטנות שנעות במעגל וקרוסלה. למי שרוצה להזיז עוד קצת את הגוף ניתן לשכור סירות פדלים. כמה עולה התענוג? רוב האטרקציות עולות דולר לאטרקציה – מחיר זעום לכל דבר. יש גם אזור פיקניק מקורה וקפיטריה עם אוכל ידידותי לילדים, אפילו הקרטיב שקניתי לקטן היה אורגני – מודה שאני מתרשמת.

pullen1

pullen2

לקראת סוף השבוע נפגשנו עם חברה והילדים שלה, מסתבר שמצאתי את האמא ההרפתקנית שחיפשתי ויכולה ללמד אותי את סודות האזור. היא שלחה כתובת ואנחנו הגענו ל- Observation Park ב- RDU – שדה התעופה של Raleigh/Durham. גן שעשועים בתוך שדה תעופה? תודו שזה גאוני. מחוץ לטרמינלים מתחבא לו פארק לא גדול, אפילו די קטן עם מסלול המראה לילדים ומגדל תצפית שבו הילדים יכולים לשמועאת הקשר של מגדל התצפית האמיתי ולצפות במטוסים שממריאים ונוחתים ויש גם שירותים. תביאו מים ואוכל כי הקפיטריה הקרובה לא משהו והמים לא עובדים. החברה בדיוק ניקתה את המחסן והביאה לכל הילדים מטוסים, הבאנו אוכל לפיקניק והילדים בילו שם מ- 10 בבוקר עד כמעט 1 בצהריים. על זה נאמר – לא הגודל קובע….אה! ומסתבר שיש משפחות שחוגגות שם ימי הולדת. לכוון את ה- GPS  ל- RDU Observation Park.

observ RDU1

observ RDU2

North Carolina Zoo

מי שמכיר אותי יודע שבדרך כלל אני לא ממש חובבת גני חיות. חיות צריכות להיות בטבע, אבל בגן החיות של NC עוד לא היינו ואמרו לנו שכדאי. שבת בבוקר, הבעל לא היה, יש לי שלושה ילדים בבית, אביב הגיע ואיתו הגורים ומזג האויר כבר לא קר מדי ומצד שני לא חם כדי להזיע. אז ביחד עם זוג חברים והבת שלהם שהיא חברה של האמצעית נסענו לגן החיות, מרחק שעה ומשהו מהבית שלנו. לא הייתי סגורה איך אני אחזיק את הנסיעה, אבל הדרך לשם עברה בכבישים קטנים עם חוות וירוק ועצים ורודים ולבנים, ואנחנו שרנו ורקדנו באוטו.

תובנה מס’ 2 – למרות שאנחנו בגן חיות, לכל אחד תהיה חוויה אחרת

לגן החיות שתי כניסות: כניסת אפריקה בה נמצאות כל חיות הספארי: אריות, ג’ירפות ושות’ וכניסת צפון אמריקה, בה נמצאות יתר החיות. גן החיות הוא גדול ולקטנים יהיה קשה ללכת את המרחקים ולשם כך יש tram שנעה בין רחבי הפארק, קחו בחשבון שבחגים וסופי שבוע יש כחצי שעה המתנה. ללא עצלנים ביננו, או ילדים כמו הגדול שרוצים לראות את כל החיות,  מדובר בהליכה של כשעה משער אחד לשער שני. בצד של צפון אמריקה יש גם גן שעשועים נפלא לילדים עם הרבה פעילויות: גשר חבלים, אזור משחק במים (מן נחל קטן), משחקי בועות, משחק בבצק, וגן שעשועים חמוד להפליא. ביננו זה היה החלק האהוב ביותר על הקטן, ולמזלי היו איתי עוד שני הורים שאיפשרו לי להישאר עם הקטן ולהינות מגן השעשועים ופחות מהחיות, האמא של החברה לקחה את הבנות ואיפשרה להן להתעמק בעיקר בצד הסוציאלי של החוויה והאב של החברה השאיר את הבנות ולקח את הגדול לראות את כל החיות בלי לפספס ולו אחת.
ה- favorites של הילדים היו: הגור של הגורילה, משפחת גורי הקוגר שגן החיות אימץ לאחר שאמא שלהם מתה ושיחקו זה עם זה וזכו להרבה קריאות awwww מהקהל. ואני נהניתי מאזור חיות הספארי שהיה הפעם הראשונה שזכיתי לראות בגן חיות ג’ירפות, לביאה ופילים כל כך מקרוב.

ממליצה להגיע עם הפתיחה, לקחת את ה- Tram לצד שרחוק מהחניה שלכם ולצעוד את כל גן החיות עד החזרה לשער בו יחכה לכם האוטו. כי בסוף היום לחזור מצד אחד לצד השני באמצעות ה- Tram  יכול להפוך מחוויה נעימה לסיוט. סוד נוסף שעובדי גן החיות לא שיתפו וגילינו במקרה וחסך לנו המתנה ממושכת הוא shuttle שיש מחניה אחת לחניה השניה מחוץ לשערי גן החיות. אל דאגה, אם תרצו לחזור בחזרה לתוך גן החיות כל שנדרש הוא להציג את הקבלה – לכן שימרו את הקבלה בכניסה לגן החיות ואל תזרקו.

שירותים? יש’ שתיה? יש מקומות לשתות לאורך כל הדרך, עדיין ממליצה להביא בקבוקים ולמלא לאורך הדרך – המים היו די קרים. אוכל? ממליצה להביא אוכל מהבית כי הקפטריות היו לא משהו. גלידה? תחסכו ולכו למקום מחוץ לגן החיות מחיר – 12 למבוגר, 8 לילד בן 2-12.

zoo1

zoo2

zoo3

 

Road Trip



ילדים בחופש, סבתא באה לבקר אז החלטנו לנצל את ההזדמנות שדחפו לנו גם סופשבוע ארוך (Veteran Day) ויצאנו למסע אל אטלנטה.

כמשפחה עם ילדים שגדלו וראו כל אטרקציית עיר אפשרית בניו יורק בשלבי תכנון הטיולים אנחנו תמיד מביאים את נושא טיול בעיר עם ילדים בחשבון. ולכן כדי שגם המבוגרים וגם הילדים יהנו מהטיול אנחנו מנסים לשלב. לשלב היא מילת המפתח. בדרך כלל יהיו מסלולי הליכה, ביקור בעיר, נסיעות נוף שלרוב לאא מעניינות את הקצה לילדים ויום של FUN  לילדים.

אטלנטה רחוקה מהבית  בערך 6 שעות, שונאת לטוס, שונאת נסיעות ממושכות, אז בדרך כלל אנחנו מנסים לפצל את הנסיעות הממושכות ולמצוא משהו לעצירה בדרך. עיירה נחמדה לעצור לצהריים או מסלול הליכה. והפעם כרגיל הבעל שיחק אותה בגדול.

Greenville, South Carolina

אז כבר די הבנתם מהשתיקה הממושכת שעוד לא מצאתי באזור שאנחנו גרים משהו שייצר אצלי איזה וואו מטורף. ובכן, הנופים יפים בעינינו, השכנים שקטים אך אינם מזיקים, מסלולי ההליכה והאגמים גם הם נאים בעינינו ועם הקולינרייה, נו… לא מבריקים אבל אפשר למצוא פה ושם נקודות חן. 

אז כשהבעל שלח לי את הלינק לעיר הזו, אמרתי לעצמי, OK פארק עם מפלים באמצע העיר יכול להיות נחמד לילדים קצת לרוץ ולהשתולל. אבל לא תיארתי לעצמי שמעבר לפארק החביב עם המרחבים הירוקים והשמיים שדחפו את ענני הבוקר שהזליפו גשמים במהלך הנסיעה והשאירו שמיים כחולים נהנה כל כך מהעיר המתוקה הזו. אז אם במקרה הזדמנתם לאזור עצרו שם, טיילו עם הילדים בפארק, ותבחרו מסעדה, כי נראה שמה שלא תבחרו שם יהיה טעים. יש שם הכל מהכל, והכל טעים, לא מקדונלדסים מעופשים של אמצע הדרך. אפילו הקפה הצליח לנו, רק בננות לא הצלחנו למצוא….

  

בהמשך הגענו לעיירה גרמנית בשם Helen, Georgia שם כדי לחלץ עצמות טיילנו ב- Anna Ruby Falls לראות קצת מפלים וירוק. השלט “זהירות נחשים” קצת הפחיד את האמצעית, אבל הסברנו לה לנחשים קר מדי עכשיו. המפלים יפים, ההליכה די קלה עם ילדים. דרך נחמדה להעביר שעה בהליכה. משם ירדנו על Helen העיר שהיתה קצת רדומה. הגענו ביום ובשעה הלא נכונה. נראה שסוף הקיץ תחילת הסתיו זה הזמן, או אולי בחורף שיש שלג מסביב. יש חנויות שוקולד, המון שניצלים ובירות. אז למי שמחפש קצת אירופה באמצע אמריקה, עיר מתוקה להפליא. ואם הגעתם כמונו מוקדם, לכו לאכול מוקדם (5 בערב), או שתשארו רעבים. ולמרות הכל ממליצה.

אטלנטה – את האמת שלא ניצלנו את כל מה שיש לה להציע, אפילו כמעט ולא ניצלנו כלום. אבל הנה מה שבחרנו לנסות בביקור שלנו. ההפתעה היתה שציפיתי לעיר יותר אפורה ומצאנו עיר חיה, מלאה אפשרויות קולינריות שהיו הפתעה מאוד נעימה. מה שכן צפו להוציא הרבה מאוד מזומנים… 

האקווריום של אטלנטה.

אני מודה שהתלבטנו אם ללכת, או לא, כי בשנה שעברה היינו באקווריום של- Monterey, ובסופו של דבר בחרנו ללכת לשם.
האקווריום של אטלנטה נפתח ב-2005 והוא הגדול בעולם. יש לו לוויתנים לבנים Beluga, מופע דולפינים שהוא ממש הפקה, וכ-5  חללים שמציגים אזורי חיים שונים. כאמא-mommy  אהבתי שקל להתנייד שם עם ילדים. אין תצוגות חיצוניות, יש אזורי ליטוף בלי יותר מדי הערות לילדים והרבה הסברים, ואם אתם בוחרים להביא אוכל מבחוץ (שזה רעיון טוב מאוד), או אפילו רק לעשות הפסקת חטיף יש מספיק אזורים לשבת (אפילו בקומה העליונה) ולאכול בנחת ובנוחות עם הילדים. כמו כן התערוכות יוצאות כולן מהחלל המרכזי מה שמקל על ההליכה עם הילדים.
אני חייבת לציין שגם הקטנים וגם הגדולים נהנו מאוד מהחללים השונים, מאיך שהמקום מתוכנן ונוח לשיטוט ולא נשמעו תנועות: “אני עייף”, “מתי הולכים”, “אני רעב”. היינו עסוקים מדי ונשארנו שם מעל 4 שעות.

משם ממש ממול (לא צריך חניה אחרת, או הליכה) נמצא הבניין של קוקה קולה – World of Coca Cola. וכפי שהוחלט מראש עברנו לשם לסיור. אז אני אתחיל מהסוף – זו היתה אכזבה משפחתית. אולי בעבר קוקה קולה היתה אטרקציה, אך מכיוון שהיום הם נאלצים להתמודד עם העובדה שהמשקה שלהם אינו דבר בריא או מרזה, המסרים שמועברים במהלך הסיור הם סביב החוויה של הזכרון מהפעם הראשונה בו שתיתם מהבקבוק. אני יכולה לחיות עם המסר. אבל קשה לי עם העובדה שלא היה שום הסבר או תצוגה על תהליך הייצור ועל המרכיבים שנמצאים במשקה,כי הרי הם סוד-תפריט סודי, וכמובן שאם מדובר  ב”סוד” סביב הכנת המשקה בעצם לא נשאר הרבה לראות מלבד אפקטים. אם תשאלו אותי, האפקטים נחמדים, אבל הם רק פירוטכניקה. מכיוון שבמפעלים אחרים רואים את קו הייצור, יצאנו כולנו מאוד מאוד מאוכזבים, מלבד הקטן שנהנה מהחלק האחרון בסיור בו יש אפשרות לדגום 65 סוגים שונים של משקאות מבית קוקה קולה – ניתן לשתות מהברזים עד שמספיק. והדגדוג בלשון מאוד מצא חן בעיניו.
שואלים אותי – קחו את ה- 15 דולר שלכם כפול חברי המשפחה וחפשו לכם דרך טובה יותר להשתמש בהם, ואם בכל זאת בחרתם ללכת לשם, תזכרו ש:”אמרתי לכם…”

נגמר היום והגיע הזמן לארוחת ערב של יום שישי. בהמלצת ה-חברה הניו יורקית, שאין כמוה בהמלצות קולינריות, נסענו ל Flip Burger Boutique, המסעדה של מי שהופיע וזכה ב- טופ שף, השף  Richard Blais, היא מסעדת המבורגרים מעולה ומפנקת עם רטבים מפתיעים על ההמבורגר וכלי הגשה שמאוד אהבנו. יש מבחר גם לצמחונים, או אלו שלא חובבים בשר בקר (כמוני) ובסופו של דבר מאד נוחה עם ילדים (יש להם גם chicken tenders), כך שלמרות שלא היה לנו זמן מבוגרים לבד, היה נחמד לשבת בשישי בערב במסעדה בעיצוב נעים ביחד עם הילדים. וחשוב לציין שגם העלויות בכלל לא בשמיים.

לסיום, Stone Mountain Park. מחוץ לאטלנטה שוכן לו פארק נחמד, חלקו מיועד לקמפינג ומסלולי הליכה (ממייל ועד 8 מייל) וחלקו לאטרקציות: בקיץ מתקנים משולבים במזרקות מים, אומגות. בחורף שלג מלאכותי שניתן להתגלש עליו עם אבובים. ובמשך כל השנה רכבל, רכבת קיטור (לא משהו לדעתי), סרטי 4D ומיני גולף. אנחנו בתקופת התפר. כבר אין אומגות ומים, עוד אין שלג ולכן שילמנו קצת פחות. אבל גם קיבלנו קצת פחות. למי שלא מעוניין באטרקציות, ניתן לשלם 10$ מחיר חניה לרכב ולטייל בלבד. 

פתחנו את היום עם טיפוס לראש ההר. תחילה הלכנו במסלול מיוער ואז עברנו לטיפוס על האבן החשופה שבראש ההר. מדובר בטיפוס של שעתיים שגם ילדים יכולים לעשות. משם ירדנו ועלינו וירדנו ברכבל. לאחר מכן בדקנו את אזור האטרקציות ונשארנו כשהחשיך להינות מקישוטי חג המולד.

בסך הכל הילדים נהנו, אני ממליצה להביא אוכל מבחוץ, כי הילדים שלי עיקמו את האף על רוב הדברים שנמכרו במחיר לא כל כך נמוך בתוך המתחם. כמו כן, בידקו טוב טוב טוב את שעות הפתיחה והסגירה ומה פתוח ועובד בכל תאריך. המחיר לאטרקציות לא זול בכלל, ועדיף לבדוק לפני שרוכשים כרטיסים ואז מתאכזבים.

 

היינו גם במונטגומרי, בירת אלבמה, למד נסענו לשם? כי אנחנו אוהבים לנסות מקומות קצת אחרים, וכי יש אצלנו כמה חובבי היסטוריה. אז למדנו קצת היסטוריה, הילדים למדו איך נראית מכונת כתיבה ידנית וחשמלית, שיחקו בגן שעשועים ולמדו איך נראו החיים בתקופת המתיישבים הראשונים, אבל נו… איך לומר… אין לי ממש מילים…. אז נעבור לסיכום. 

איך מסכמת? באתי לחופשה משפחתית בלי הרבה ציפיות, ובסך הכל היה הרבה מעבר למצופה והכי חשוב, סיימנו בלי לשמוע יותר מדי תלונות משלושת המבקרים הצעירים בחבורה. נחמד לראות שכולם מצאו עניין ונהנו, עכשיו טוב לחזור לשגרה. אה! ותודה לקופיקו, עונה 2 DVD שממשיכה ללוות את ההווי של הנסיעות המשפחתיות.