Archive for the ‘גני שעשועים ברוקלין’ Category

Super Dog and the Pier 2 Pop Up Pool

לאחר פגישת הקיץ עם הילדים, בכל ערב יום ראשון הילדים (אלו שלא הולכים לקיטנה) ואני יושבים ומתכננים ביחד את הרפתקאותינו לשבוע הקרוב. במהלך התוכניות האמצעית שאלה אם אפשר גם בריכה, אבל אחרת, לא זו שאנחנו הולכים תמיד, כי כיף לנסות מקומות חדשים. שאלתי אותה אם היא מוכנה לנסות בריכה חדשה שנפתחה (שרציתי לבדוק בכל מקרה, כי קראתי עליה הרבה), והיא התלהבה. אבל אמצעית, הזהרתי, יכול להיות שיהיה שם תור ולא יתנו לנו להיכנס, אז יכול להיות שנסיים ב- Pier 6, אבל להפתעתי קיבלתי אישור.

ה- Pop Up Pool  היא בריכה זמנית שבאה לבקר לחמש שנים הקרובות ב-  Pier 2. מדובר בבריכה די קטנה, בעיקר אם משווים אותה לאולימפיות ב – Red Hook, או ב- Sunset Park או ב- Williamsburg, אבל יותר קל להתנהל בה עם ילדים. הבריכות הציבוריות בניו יורק הן מתנה. מי לא רוצה בריכה בקיץ בחינם? אבל לחינם יש מחיר גבוה. בכניסה לבריכה בודקים את הנכנסים טוב טוב: אסור להכניס אוכל וחטיפים, חייבים להציג מנעול שבו יאוחסנו כל החפצים האישיים, ללא מנעול לא ניתן להיכנס לבריכה (אלא אם כן אתם נכנסים עם מגבת ובגד ים בלבד!) לשטח הבריכה אסור להכניס משחקים, טלפון נייד, בקיצור הבנתם, מותר להיכנס לבריכה עם מגבת, כובע לבן, חולצה לבנה, בגדי ים, ספר ומים. נקודה.
אחרי כמה שנים בעסק אני כבר די מקצועית בנושא, אבל Let’s Face it, כהורה זה לא הכי נוח שעל כל שטות צריך ללכת ל- Locker room עם הילדים, או לצאת לגמרי ממבנה הבריכה כשהם רעבים, וברוך השם בריכה ורעב אצל ילדים זה מתכון לא כל כך מוצלח…

ב- Pier 2  בנוסף לעובדה שגם היא בריכה ציבורית בחינם, יש שני בונוסים נוספים שאין בבריכות הציבוריות האחרות: לבריכה יש Beach Area עם חול וכסאות ים ושמשיות, אפילו שאין ים ויש עבודות בניה של הטיילת של Brooklyn Bridge Park שטרם נסתיימו, עדיין יש את גשר ברוקלין, ה- East River וה- Sky Line ובנוסף יש Beach Shack (קצת איטי ולא זול במיוחד), אבל ניתן לקבל את האוכל למקום הישיבה שלכם באזור החול או בספסלי האוכל עם השמשיות.

אבל כרגיל כמו בכל מקום אחר שיש לו ביקוש בניו יורק, יש גם system לכל דבר.
בניגוד לבריכות אחרות שיכולות להכיל 1500 מתרחצים, הבריכה הזו יכולה להכיל רק 60 אנשים וכדי לאפשר ליותר מקבוצה אחת להינות מהבריכה הזו זקני העיר בנו את ה- system בשיטה הבאה:
הבריכה פתוחה מ- 10 בבוקר עד 6 בערב בכל שעה עגולה יש session ל- 60 איש של 45 דקות
חצי שעה לפני תחילת ה- session, שישים הראשונים בתור יקבלו צמידים באותו צבע שמסמל שכולם משוכיים לאותה קבוצת שחייה. לאחר 45 דקות נפרדים
שלום.
לבדיקת שעות מדוייקות לחצו כאן (ובידקו לפני כל ביקור כי דברים יכולים להשתנות)
כמובן כל המעוניין יכול לעמוד בתור ל- session הבא.

OK, מודה שלא ממש התחשק לי על זה, אבל ביום שישי בבוקר ארזתי תיק קל ככל שניתן, הכנתי סנדוויצ’ים עם שוקולד השחר, שיהיה, הכנסתי לתיק מנעול שיגן על הסנדוויצ’ים עם שוקולד השחר והכסף שלנו בזמן הרחצה בבריכה ויצאנו לתחנת האוטובוס בשדירה החמישית בברוקלין. נסענו עם אוטובוס B63 עד התחנה האחרונה Pier 6, אחד המיקומים הכי חמים ב- Brooklyn Bridge Park, ומשם מרחק הליכה של בערך 12 דקות בשמש היוקדת לבריכה (עצים עוד אין כי בין Pier 6 ל- Pier 2 יש עוד עבודות בניה והפארק החדש בסך הכל בן שנתיים). הקטן היה על סף משבר ואליו הצטרפה גם אמא-mommy שראתה איך השעון מתקרב במהירות לשעת החצי 10:24 ואנחנו עוד בדרך, צריך לגרום לקטן להגביר קצב כדי להגיע בזמן לחלוקת צמידי היד ולהבטיח את מקומנו. השעון מתקתק, תיכף 10:30, לא נשאר לי אלא לשלוף את נשק יום הדין:
“קטן”, אמרתי לו, “תקשיב, אם תלך מהר, אמא-mommy תספר לך סיפור כדי שהדרך תעבור מהר”
הקטן לא התלבט והעלה הילוך.
וכך החלתי לגלגל את הסיפור על קטן אחד שכעס על אמא שלו שהכריחה אותו ללכת בשמש היוקדת לבריכה אחת. הוא כל כך כעס שהוא הוציא את האופנוע מהחולצה התיישב עליו, הושיב את אחותו מאחורי  והודיע לאמא שהיא יכולה להמשיך ללכת ברגל (כן, מתסכולי ילדי העיר הגדולה), הוא רוכב על האופנוע לבריכה. הילדים נעלמו משאירים מאחוריהם אמא עצובה וענן אבק. בעודם ממתינים בכניסה לבריכה לאמא הצועדת, הם פגשו שוטר גדול וחזק שבכה. הוא בכה כי הוא ברח לאמא שלו ועכשיו הוא לא מצליח למצוא אותה, והוא מתגעגע. לעזרתם בא Super-Dog כלב חזק שמציל את המצב. וכמובן שהסוף טוב, הגענו לבריכה בדיוק ב- 10:30, קיבלנו סרטים אדומים. נכנסנו למלתחות שנבנו בתוך מכולה ממוזגת ונשמנו לרווחה. נשארו לנו 25 דקות להעביר עד שיאפשרו לנו להיכנס לבריכה. אף אחד לא ביקש לראות מנעול, ואף אחד לא הציק לנו עם מה יש בתיק. הצוות חייך חיוך נעים והיה נחמד ואדיב לכולם.
התור לא היה ארוך כמו שחשבתי, ובניגוד לכל ה- PR  שיש לבריכה, כנראה שהמיקום והיכולת להכיל רק 60 איש בו זמנית, קצת מרתיעים את תושבי העיר (טוב שכך!!!!). בזמן שנותר לנו לחכות התיישבנו על כסאות הנוח מתחת לשמשיה והילדים שיחקו בכיף בחול (לרשום להביא בפעם הבאה משחקי חול). וב- 11 בדיוק נכנסו לבריכה. הנוף של מנהטן וגשר ברוקלין נופפו לנו לשלום בזמן הרחצה בבריכה. אמא-mommy רשמה חיוך על חוסר הצורך לאחוז בקטן, מכיוון שעומק הבריכה נע בין- 3 feet ל- 3.6 feet מה שמאפשר לקטן לשחות עצמאית ללא צורך לאחוז בידי. ולאמהות עם תינוקות, יש מדרגות לאורך אחת מדפנות הבריכה מה שמאפשר לשבת איתם בלא חשש במקום לאחוז בהם.
אני יודעת ש-  45 דקות נראה ממש מעט זמן, אבל לי זה בהחלט מספיק:
30 דקות נסיעה באוטובוס,
30 דקות חול
45 דקות בריכה
עוד 45 דקות של החלפת בגדים וגלידה (ולמי שמעדיף יש אפשרות להזמין אוכל, או להביא אוכל מהבית).

וגם לילדים זה הספיק. לאחר 30 דקות הבריכה היתה די ריקה, מה שאיפשר לאמצעית לשחות בהנאה מרובה לאורך ולרוחב הבריכה עם חיוך ענקי ולהוסיף שזה כיף
לנסות בכל פעם בריכה אחרת.


בזמן שאכלנו את הגלידה שמתי לב

שמתחם הבריכה והאוכל התרוקנו כמעט לחלוטין. משיחה עם אנשי הצוות התברר שלאורך ימי השבוע, הבריכה לא עמוסה. בסופי השבוע יש עומס ולכן לא מומלץ לבקר…אבל אנחנו נהננו מחווית הבריכה ובכלל זה בהחלט שיפור משמעותי בכל מה שקשור בבריכות הציבוריות, והכי כיף חדש ונקי.

בדרך חזרה בחרנו לפנות לכיוון PIER 1 שיוביל אותנו לשכונת DUMBO.  חלפנו על פני תערוכת צילומים. אני לא הפניתי את תשומת לב הילדים לצילומים, הם נראו לי עייפים מהשמש והבריכה, אבל אז הקטן ביקש לעצור ולהסתכל על התמונות. הילדים חקרו את התמונות בדרך ובחרו להצטלם עם כמה מהן. בהחלט שילוב נחמד של אומנות ובילוי קיץ.
כמובן שהאפשרויות באזור של PIER1 הן רבות: פיצות טעימות, גלידה ב- Brooklyn ice cream factory, או בחנות השוקולד של Jacques Torres או עוגיות מ- One Girl Cookies, או סיבוב ב- Jane’s Carousel, אבל אנחנו בחרנו להיכנס למזגן בחנות הספרים המקומית האהובה ולקרוא ביחד.


סוף מושלם ליום מושלם.

 

 

Old Stone House & Washington Park New Playground

אמא? אני יכול להישאר בבית ביום שישי? כבר שנה שהגדול מנסה למצוא את היום המתאים לפדות את הקופון שנתתי לאחותו ולו – “יום חופש מבית ספר” לבחירתם (במידה ואין מבחנים, חוגים של בית ספר, או עבודות ששכחת לעשות ואתה מתחמק מהן).
אני זוכרת שכשהייתי ילדה ולא התחשק לי ללכת לבית ספר, אמא שלי מעולם לא עשתה מזה סיפור. רוצה להישאר בבית? אין בעיה.
אז פעם בשנה גם הילדים שלי יכולים.
ימי שישי הם גם הימים שלקטן אין גן ולכן הגדול ואני ניסינו למצוא מקום שיתאים מבחינת הצרכים לכולנו.
הבנים עלו על הסקוטרים – הצורך שלי שהם יפעילו את הגוף.
אני עצרתי בקפה לקנות אייסקופי – הצורך שלי בקפה.
והחלטנו לבדוק אם באמת ה- Old Stone House and Washington Park Playground נפתחת לקהל הרחב, אחרי שנה של שיפוצים – הצורך שלי לבלגלג.
Old Stone Park הוא נווה המדבר של השדירה הרביעית, החמישית והשישית בפארק סלופ. הוא ממוקם בשדירה החמישית בין רחוב 3 לרחוב 4. מדובר במתחם עצום של דשא מלאכותי, גן שעשועים ואפילו מתחם של משחקי כדורסל, אזור שמוקצה למשחק ה- handball, רמפה לסקייטבורדס וגם גן שעשועים לכלבי האזור.
השיפוצים שנמשכו כשנה קצת ביאסו את הורי האזור, אבל הידיעה שבסוף השיפוצים יהיה גן שעשועים חדש ונעים בהחלט עודדה.
ב- 9 וקצת בבוקר הגענו ל- Old Stone Park ושאלנו את עובדי הפארק שהכינו את הטקס “מתי נפתח? באמת היום?” הם אמרו לנו שהטקס והפתיחה לקהל הרחב יהיו בשעה- 11. שעה וחצי לשרוף.

מזל שיש מה לעשות מעבר לגן השעשועים. הגדול שיחק איתי מסירות בפוטבול, הקטן מסירות handball עם הקיר. אחר כך שיחקתי עם הגדול Steal the Bacon והקטן טיפס על החומה ובדק שיווי משקל. אחר כך קצת אכלנו חטיפים, והגדול קצת שיחק עם הקטן ואז שיחק איתי שוב Steal the Bacon, ואז עברנו לרמפה של הסקטייטבורדים ושניה לפני ששניהם (וגם אני) איבדנו את זה, סוף כל סוף הגיעה השעה 11.

זה טוב לראות שמגן עצוב ואפור עיצבו גן שעשועים חדש וירקרק עם הרבה מתקני טיפוס, הרבה מתקני מים ומזרקות שיכולים להעסיק את הילדים שעות ארוכות.
זה כיף שהכל חדש ויפה ושלאנשי העירייה אכפת שלילדים בעיר הזו יהיו גני שעשועים שתואמים את המאה ה-21.

רק למה???? למה כל כך הרבה אנשים?????
אני מאוד מקווה שהעומס יתפוגג וכולם ירגעו, כי יש צמא עצום בשדירה הרביעית והחמשית וגם השישית של פארק סלופ לגן שעשועים. איך אמרה אחת האמהות בגן של הקטן, אני סיימתי לטפס עד גני השעשועים של פרוספקט פארק!
ובכן, אני על הגדר. נחמד, נחמד, אבל צפוף. אני אחכה שכולם ירגעו, אבל ביננו, בלי לספר לאף אחד ולהרוס לנו את המרחבים, לכו לבדוק, בסטנדרטים של ניו יורק זה בהחלט גן שעשועים שווה ובימים שהטמפרטורות יטפסו משחקי המים יהיו להיט מדליק עבור הילדים.

 

דרך אגב, אם אתם שואלים ברחוב איפה וושינגטון פארק בברוקלין, או איפה Old Stone House, לרוב תזכה לתשובה – איזה פארק? לא משנה מה, לפארק הזה יש כמה שמות וכל משפחה נותנת לפארק הזה שם אחר, אז זה בסדר, אתם לא לבד שם בחוץ….

 

מסתובבים

המון דברים קורים בחיים שלי כרגע, אבל בימי שישי זה רק אני והקטן, חוזרים לשגרת immamommy. “קטן רוצה גן שעשועים בשכונה או לנסוע לשם בסאבווי?” שאלתי אותו במניפולטיבית אמהית. הוא בחר ברכבת, איך לא? וכך מצאנו את עצמנו בדאמבו.

האמת… לא ממש היום המושלם לביקור בדאמבו, הבוקר נראה קריר, ואז יצאה השמש ונטעה בי תקווה שהנה הולך להיות יום מקסים וחמים, אך מלבד השמיים היפים היה קר, כי דאמבו שוכנת למרגלות ה- East River ואם יש משהו שאני לא ממליצה כשיש ימים קרירים, או שטופי רוח הוא להיות קרוב לנהר, אבל! באנו ברוח טובה. היום היינו רק שנינו, כל החברים שלנו היו עסוקים, ולקטן ולי היה זמן ל- bonding, במיוחד כשהשבוע הייתי קצת פחות אמא-mommy וקצת יותר תלמידה.
האמת… למרות שהיה קפוא (אם נודה על האמת) עדיין היה יום מושלם לצילומים ואני נכנסתי באם אמא של רחובות דאמבו, רוח הבלוג ריחפה על ראשי ותבעה פוסט עסיסי. לשמחתי, הקטן היה סובלני, אולי זה המאפין שקניתי לו לפני שנכנסנו לרכבת, או אולי הבננה שקניתי בעגלת הפירות מחוץ לתחנה בדאמבו, מה שזה לא יהיה, אני חושבת שדאמבו היא אחד מאותם מקומות קסומים, שגם אם יש בה הרבה דברים שאני אצביע עבורה “לא”! עדיין, הנהר, הנוף, הארכיטקטורה, כתובות הגרפיטי, רעש הרכבת, הגשרים ברקע, והאוירה פשוט עושים לי את זה. האמת, דאמבו משתנה בצורה מטורפת בשנה האחרונה, הטיילת שלאורך ה- East River מביאה המון מבקרים, ובתי עסק נפתחים על ימין ועל שמאל.

את הבוקר שלנו התחלנו בגן השעשועים דמוי הסירה, הקטן היה נשאר עוד אבל אמא-mommy הצביעה שקר מדי, המשכנו להתנדנד עוד קצת על נדנדת הצמיד עם אח ואחות אחרים וכשהם התפנו כי המטפלת אמרה שכבר ממש קר ניצלתי את ההזדמנות לעוד מניפולטיביות אמהית:

“קטן רוצה ללכת לקרוסלה?” הקטן לא חשב פעמיים, והודיע שמתקפלים ושלום.
עברנו מגן השעשועים ל- Water Front Park שגם הוא עבר Face Lifting רציני בעקבות דיירת חדשה שהצטרפה לפארק הזה והיא Jane’s Carousel.  הקרוסלה, מחופה בבניין זכוכית שקוף שיושב מספר מועט של מטרים מהנהר היא אחת החוויות היותר מדליקות שעברתי בתקופה האחרונה בעיר, ותאמינו לי שהגעתי קצת לשובע.

אבל לפני החוויה אני חייבת לשתף אתכם באיך…

מסתבר שהסיפור מאחורי הקרוסלה הוא עוד אחד מאותם סיפורי אגדות מרגשים. ב- 1983 רכשה Jane Walents בקרוב ל- 400,000 דולר את הקרוסלה שנבנתה ב- 1922 במכירה פומבית. ג’ין, שהיא אומנית, הביאה את הקרוסלה לסטודיו שלה בדאמבו והחלה בתהליך של רסטורציה לשימור הקרוסלה. היא השתמשה באותם חומרים שהחברה שבנתה את הקרוסלה השתמשה. לאחר 20 שנה הקרוסלה היתה מוכנה, לקח כמה שנים עד שעסקני העיר הסכימו ביניהם איפה תונח הקרוסלה, ולכן לבינתיים היא הונחה בתוך מן חלל דמוי חנות ללא דלת. בביקורים שלנו בדאמבו, היינו עוצרים עם הילדים ומביטים בסוסים המסתובבים לצלילי מנגינת תיבת הנגינה. מדי פעם איפשרה ג’ין לצופים להיכנס ולהצטרף לסיבוב על הקרוסלה שלה. וב- 16 בספטמבר 2011 אחרי קרוב לכמעט 30 שנה והרבה xxx של פוליטיקאים, הקרוסלה הועמדה לאחר כבוד ב- Water Front Park, הפארק של הכלות – כמו שאני קוראת לו, להנאת הציבור.

האמת מעבר לחווית הסיבובייה שבקרוסלה, כל חוויית הביקור היתה עבורנו מדליקה. הגענו בשעת הפתיחה: 11 בבוקר, ובחור עטוף חלוק לבן, נראה קצת כמו רוקח, לחץ על כפתור קסמים ואחד מקירות הזכוכית שמקיפים את הקרוסלה נפתח לצדדים על פני מסילת ברזל ואיפשר לכל בעלי העגלות והתיירים להיכנס למתחם הקרוסלה. שלושת הקירות השקופים האחרים נשארו סגורים וחיפו על הקרוסלה, כך שיכולנו להתחמם אחרי הבילוי שהקפיא לי את המוח של העצמות בגן השעשועים. למי שמכיר את הקרוסלות בניו יורק, אין booth שבו קונים כרטיס, אלא שתי מכונות ממוחשבות שמוכרת כרטיסים. ציל צליל הפעמון הישן מצלצל וזה האות למוסיקה המיוחדת שמניעה אותנו בסיבובים. הנוף קנה אותי עוד לפני שהקרוסלה התחילה להסתובב. הגשרים, הנהר, הירוק של הפארק, וכשזה גם זז, אוחחח כל כך יפה.

הקטן? הקטן היה מוקסם, הוא היה כל כך שקוע בהכל מסביב שזה היה מקסים, העברנו שני סיבובים על הקרוסלה, ועוד שני סיבובים על הספסל שבתוך המתחם, מנפנפים לכל המסתובבים ולסוסים.
בלי לשים לב עברה לה כמעט שעה, והקטן ביקש לחזור ליום ההולדת. האמת קצת מדגדג לי כי הם עושים מסיבות יום הולדת שמאפשרות להסתובב בקרוסלה ללא הגבלת זמן, וגם לקטנים שנולדו בדצמבר יש אפשרות להינות, מכיוון שיש חיפוי למבנה, וליד יש ספסלים שאפשר לשים מאכלי יום הולדת, אז הנה רעיון לכל אלה שתמיד מחפשים משהו חדש…. ממליצה גם למי שאין ילדים לבוא לסיבוב, כי זו חוויה באמת מיוחדת. העלות דרך אגב: 2$ לכל נוסע. ילד שנמוך ממעקה הזכוכית שמקיף את הקרוסלה עולה חינם.

מהקרוסלה המשכנו לחנות הספרים הקרובה P.S.Brooklyn. החנות היא מאוד מרווחת, אזור ספרי הילדים הוא מקסים ועם המון מקום לשבת ולקרוא ביחד, עם המון ספרים נהדרים בעלי איורים משובחים. יש להם גם שעות סיפור לילדים.

ולקינוח הקטן איפשר לי קצת לשוטט ברחובות, וכך נתקלתי במיזם די חדש של אוסף חנויות בוטיק קטנטנות במתחם אחד שמכונה The Shops.

ועוד יום זלג לו מבין האצבעות….אבל יום עם הרבה זכרונות מקסימים

 

שמש במרום זורחת


הילדים החליטו לאכול אחד את השני, ולהוציא את אמא-mommy מדעתה, היו צעקות שלהם ושלי, בכי שלהם ועונש שלי. ופתאום, בהפתעה, אחרי חודש של יום רודף יום של שלג ללא הפסק, ללא הפסק, ללא הפסק, ללא הפסק, פתאום שמש, לא סתם שמש שעושה בכאילו שהיא מחממת, אלא שמש שלא צריך כובע, או כפפות, או צעיף. הודעתי לבעל ששניה לא נשארים כאן, פקדתי על הילדים ללבוש מכנסי שלג, ויצאנו לגן השעשועים ב- Prospect Park, ו- 9th street. זה קצת מוזר, אבל גם כשגן שעשועים מלא בשלג, כולל ארגז החול, עדיין כולם מצליחים להפיק ממנו את המירב, בעיקר בזכות מכנסי השלג שמאפשרות לשחק ולהתפלש בשלג בלי שאמא-mommy תצעק “אתה נורמאלי???!!! עכשיו אתה תהיה רטוב לגמרי!!!” ואפשר להתגלש על מגלשה רטובה מנעליים מרטיבות, בלי ש… נו… כבר הבנתם….


ובעוד הקטן מטפס ומתגלש, הגדול מטפס על המגלשה מלמטה למעלה ומפתח שרירים והאמצעית בונה בארגז השלג שסביבנו איש שלג בשלווה, בעלי ניפנף לעברי במצלמה ואמר לי: איך לא לבלוג? אז הנה לבלוג. העיקר שמש של שפיות!

 

על לארוז ו- Vanderbilt Street New Playground


עוד פעם גן שעשועים? כן, עוד פעם. למה? כי זה חדש חדש, טרי, חם, לוהט מהתנור.
כשעברנו לפארק סלופ, אהבתי מאוד לבוא עם הילדים ל- Vanderbilt Street Playground . מדובר בגן שעשועים שנמצא ב- Prospect Park בסמוך לשכונת Windsor Terrace.
אהבתי לבוא לשם בעיקר בימי הקיץ החמים, בהם הגן הזה מוצל ומגן על הילדים שמשחקים ועלו ההורים שמזיעים להם להנאתם בשמש החמה והלחה. ופתאום, יום אחד, הגדול הודיע לי ששמו שלט ועליו כתוב: “עוד שבועיים הגן נסגר לשיפוצים!” אוף! זה היה מרגיז. אבל חיכינו בסבלנות.

כפי שאתם יודעים פיזזתי וקיפצתי הקיץ האחרון לכל גן שעשועים אפשרי בעיר הזו (כמעט). והשבוע, סוף כל סוף, שנה אחרי, באיחור אופנתי של חודש, נפתח הגן החדש, האמת? לא ידענו ולא שמענו, אבל לשם כך יש את שליחתנו שם בשטח, והיום עם החברה שעידכנה אותי על החדשות המסעירות והתינוק הכי חמוד בעולם שלה, הלכנו לבדוק עם הקטן שלי את הגן החדש. הגדולים שלה כבר בדקו ואישרו. הקטן שלי לא ממש נפל, ונהנה הרבה יותר לחצות את הכביש הרחב של רוכבי האופניים, האצנים וההולכים המהירים לכיוון האגם הגדול של הפארק ולדבר עם האווזים, הברבור הלבן והברווזים.

אז מה יש שם? אזור חמוד לקטנים, אזור של מתקנים לגדולים. נדנדות לקטנים בלבד. ועוד מספר מתקנים משוכללים כדוגמת המתקנים שיש ב- Union Square. בקיץ יש תעלות מים, שיעשו את המשחק ב- Vanderbilt Street New Playground הרבה יותר מהנה וכל זה על מתקנים בגווני כתום שהאהובים עלי, ממש כמו המגפי גשם החדשות והכתומות שקניתי לעצמי השבוע:

ולסיום, סופ”ש ארוך ואנחנו נוסעים, סוף סוף, לטיול שלכת
אבל לפני זה:

  • 3 זוגות תחתונים לגדול, 3 לאמצעית, לקטן צריך חיתולים, גרביים,
  • מכנסיים לגדול וטייצים לאמצעית
  • חולצות ארוכות וחולצות קצרות, כי לא ברור עד כמה חם או קר יהיה
  • פיג’מות ארוכות
  • קפוצ’יונים, וגם מעילים, כי לא ברור עד כמה חם או קר….
  • בגדי ים לבריכה במלון, משקפות לבריכה
  • בגדים להחלפה בנפרד באוטו–> סט לכל ילד עבור זה שיקיא, ועבור זה שיקיאו עליו
  • מגבונים לניקוי בלאגנים שונים באוטו, ומגבות נייר גם יש
  • שקיות למקיאים בכל תיק
  • שק ענקי של חטיפים,
  • אוכל ובייגלס לארוחת הבוקר בדרך לשם
  • DVD נייד, סרטים ליד
  • תיק כלי רחצה, עם מברשות שיניים (גם לקטן)ומשחות שיניים לקטנים ולגדולים, קונדישנר לגברת אמצעית, וגם לאמא-mommy שגם כשהיא מטפסת על הר גבוה השיער יתנפנף כמו בפרסומת של השיער עם אלי אוחנה. עדשות חד פעמיות ומשקפיים וכמובן משקפי שמש.
  • חיתולים חד פעמיים לקטן וגם מגבונים
  • חיתולי בד לקטן כדי להתפנק.
  • לא לשכוח לקחת מיליון מוצצים, לאוטו, לחדר במלון, לתיק על הגב.
  • שירים וסיפורים לאוטו – תודה לאל שהמציאו את האייפיון והאייפוד

בטח שכחתי משהו…

שונאת לארוז…

 

Atlantic Antic – או איך יודעים שהסתיו כבר כמעט כאן

המפגש הראשון שלי עם Atlantic Avenue היה בדיוק לפני 5 שנים, כשעברנו לברוקלין. שוטטתי בשדירה המזוויעה הזו כדי לחפש רהיטים לדירה הריקה, ושנאתי כל רגע. לאורך זמן, כל מפגש עם השדירה הזו סימל עבורי את כל מה שהרוע והגועל יכול לסמל. אבל כמו כל דבר אחר באזור שאנחנו גרים בו בברוקלין, הגיעו עוד משפחות ועוד חבר’ה צעירים והשדירה שהיתה ידועה בחנויות לעתיקות, רהיטים וסופרים עם מרכולות תימניות, שינתה עורה ובמקומם צמחו להם בוטיקים, Trader Joe’s , מסעדות, גלריות ובתי הקפה , ו-פוף משדירה שעמוסה רק בתנועת מכוניות הצטרפו אליה המוני אנשים שהולכים בה לכל הכיוונים, לסידורים, לקנות גלידה, לבקר בשוק הפשפשים ב- 1 הנסון, ואיך לא? לשתות קפה…
וזה לא שאני ממש מאוהבת בשדירה הזו, אבל אנחנו כבר יכולות לחיות האחת עם השניה. ובכל שנה כשמריחים את הסתיו , ומחוץ לחנויות מסתדרות להן על עירמות חציר דלעות למכירה זה סימן שתיכף יגיע Atlantic Antic Festival.
תושבי ברוקלין (מלבד הבעל) מחכים לאירוע בכליון עיניים, הפסטיבל פועל כבר 36 שנים, אבל מן הסתם השתנה לאורך השנים. בשעה 10:00 בבוקר, אטלנטיק אווניו נסגרת לתנועת מכוניות מהשדירה הרביעית ועד ל- Hicks st מרחק יריקה מה- East River ו- Pier6. לאורך השדירה מוצבות 10 במות עם מופעי מוסיקה, וכל אחד יכול למצוא את המוסיקה שלו: ג’ז, R&B, רוקנרול, ואפילו מופע ריקודי בטן, וכמובן איך אפשר מוסיקה בלי בירה ואוכל? דוכני האוכל מסתדרים להם לאורך השדירה ומציפים את האף והשיער בעשן ושאר ריחות שונים של שיפודים בסגנון מזרח תיכוני, ושיפודים יפניים, ותירס על האש, ואוכל מקסיקני, ופאייה ספרדית, ופיצה וכמובן איך אפשר בלי המתוקים???? ולכל הניחוחות הללו מצטרפות המסעדות בשדירה שמוציאות שולחנות לרחוב ומאפשרות לטעום (בתשלום) מיציר כפן. בין לבין העסקים המקומיים, מוציאים דוכנים עם משחקים, ובגדים, ועוד. לילדים? כבר ציינתי שברוקלין שוקקת ילדים? אז אל תדאגו גם לא חסרה תעסוקה, יש מתנפחים, ורכיבה על פוני, והמון דוכנים של ציורי פנים (פעם היה אחד עם תור ארוך, הפעם כבר פגשתי בעשרה שונים לאורך הדרך), לידם מספר עסקים מקומיים הוציאו שטיחים ואיפשרו לקטנטנים להשתחרר מהעגלה ולשחק בכלי נגינה, ושאר משחקי ילדים.

אחד מיהלומי הפסטיבל לילדים של Atlantic Avenue Festival ממוקם במפגש עם Court St, שם ה- Transit Museum, מכונת ילדים משומנת, מאפשר לחולי הרכבות, ויש כאלו לא מעט בעיר הגדולה, לטפס על מגוון רחב של אוטובוסים. יש ישנים ויש חדשים, וכולם מוזמנים לטפס ולראות מבפנים. הקטן קצת התבאס שאי אפשר לנהוג בהגה, אבל בתור אמא לחובב, או יותר נכון, חולה הגה קטן ואלים, נחסכו הרבה דמעות מיותרות (שלו ושל נהגים קטנים אחרים פוטנציאליים). בין שיירות האוטובוסים, סודרו מספר רב של שולחנות שיצרו עמדות יצירה לילדים, ואיפשרו לקהל גדול, לגשת עם הילדים ולהכין סיכות של I BUS NY, ולידן יכלו חובבי תומאס והרכבות למיניהן להכין אוטובוס, ולאחר מכן להסיע אותו על שולחן עם כביש ומפות סאבווי, בנוסף חולקו לילדים קרטונים מתקפלים להכנת קרון לרכבת. לאחר תקרית אלימה מספר 5,372 של הקטן מול ילדים שהחזיקו כזה קרון, אמא-mommy ביחד עם הגדול יצאו לשליחות מבצעית לאיתור הקרטון הזה שיוצר קרון רכבת ירוק, מותירים את הקטן והאמצעית לפעילויות יצירה עם אבא. הקרטון לקיפול הרכבת אותר, אבא נמצא עם עגלה וקטן בתוכה, והאמצעית נשארה מאחור, עקב אי קומוניקציה ברורה באשמתי…. מודה כשראיתי שהורודה שלי לא ליד שולחן היצירה, קצת נלחצתי. אבל תוך שניה הגדול שלנו איתר את אחותו שהציגה לי בדמעות חשש ואושר את האוטובוס שהיא הכינה בשולחן היצירה. כן, זה היה מפחיד. וכן היא יודעת שלא רצים לחפש אותנו כשאנחנו באיבוד.


ולמי שכל אלו לא מספיקים לו, יתנחם בדוכני הודו, כפי שאני מכנה אותם, עם הריח של הקטורת, הצעיפים המיותרים, התיקים, השמלות והתכשיטים. ואף יוכל להתנחם בדוכני העסקים שמיחצנים את עצמם ומחלקים שאר ירקות לילדים הקטנים והגדולים…
מתי להגיע? אם אתם עם ילדים, אני ממליצה להגיע בפתיחה לפני ארוחת הצהריים, להסתובב לפני שהקהל הצעיר מתעורר, לנשנש לאורך הדרך, ולהזיל דמעה על הדולרים שמתפוגגים להם במהירות רבה מדי, במתנפחים, באיפור הפנים, בלימונדה הורודה, בתירס החם, בבלון ההליום, וכמובן בקינוח, כי ממש חייבים… מאידך, אם אתם מהצד של האלה שישנים עד 12:30 בצהריים בכל סופ”ש (אחחח אני אחוזת קנאה, אם אתם מהאלה…), אז אני ממליצה להגיע בעצלתיים לשדירה, להינות מכל הנגנים שפזורים ב- 10 במות המוסיקה, ללגום בירה, ולנשנשאת ה- Red Hook Lobster Roll, קצת עצוב לי שפםספתי לטעום את הרול הזה, אבל אני בטוחה שאני אמצא אותם במקום אחר…

לסיום דיסהמלצה. אחרי שעשינו הפסקת גן שעשועים לשחרר קצת אנרגיות בעיקר לקטן, חזרנו ל- Atlantic Ave מוכנים למלא את בטננו בארוחת צהריים. החלטנו לזוז קצת מההמולה ונכנסנו למסעדת Chip Chop, שמאוד מפורסמת בברוקלין וניו יורק בהכנת אוכל אנגלי טיפוסי, ונחשבת לאחת הטובות בעיר בנושא Fish & Chips.
הבעל הזמין שרימפס עם צ’יפס, לילדים הזמנו שניצל וצ’יפס, ואמא ניסתה פשטידת רועים שמורכבת מחלק תחתון של wild mushroom וחלק עליון של פירה אפוי. הצלחות הגיעו גדושות באכול, יכול להיות שזה אנחנו, אבל האמצעית שהגיעה לא רעבה, איבדה את התאבון אחרי שני ביסים. הגדול ואני אכלנו, אבל לא בהנאה מרובה, ואבא הודיע שלכאן הוא לא חוזר. בתור לא חובבת מטוגנים נפלתי קצת פחות, אבל כשהגענו הביתה נחרדתי מריח הטיגון שדבק בנו ובבגדים, איכסה. כביסה ומקלחת מייד בבקשה!

ל- chip Chop יש מסעדה ב- Atlantic Ave והשדירה החמישית בפארק סלופ, אם אתם מתגעגעים לטעם של אנגליה וריחות טיגון, זה המקום בשבילכם. ואם אני אנסה להיות יותר חיובית, לא רע להפסקת צפיה במשחק כדורגל אנגלי טוב, עם בירה, רק תישארו בבירה….

 

Public Pool

עכשיו, כשיש לי שלושה ילדים גמורים מעייפות בסלון, בוהים בחלל הרחב, ולא יכולים לעשות כלום חוץ מלבהות בטלויזיה, אני יכולה להתפנות ולספר לכם על ה- Public Pools. עוד אחת מאותן המצאות מופלאות שמשלבות את נפלאות הראש האמריקאי לטוב ולרע. למה אני מתכוונת?
ובכן ברחבי העיר פזורות מספר לא מבוטל של בריכות ציבוריות (54 ) שמאפשרות לתושבי העיר לרחוץ בבריכה בחינם! כן! כן! חינם אין כסף . שום כוכביות קטנות, או טריקים, שפוט חינם. מייד מורמת גבה, ואתה שואל את עצמך, אם זו בריכה ציבורית זה בטח ממש רע, זה בטח מגעיל, מלוכלך, וכו’…. ובכן חברים יקרים, בתוך אחת שגודלה לחשוד בכל, בחנתי את הנושא לעומק, ו זה לא מגעיל ומלוכלך זה אפילו נקי! נכון, השרותים בבריכה הם לא אחד מאותם מקומות שמעלים חיוך על שפתיי, אבל רוב הבריכות הציבוריות לא רעות בכלל. אבל, כמו שאמרתי הראש האמריקאי המציא הרבה מאוד חוקים לחינם הזה, שהופכים את זה קצת מרתיע לאזרחי העיר, ולכן במקום שאזרחי ניו יורק יזרמו בהמונינם לבריכה, יש את המתלבטים שלא באים, וזה לטובתנו (האלה שכן מגיעים).

אז איך זה עובד? הבריכות פתוחות מ29 ביוני ונסגרות אחרי Labor Day באזור 6 בספט’:

  • הבריכה נפתחת ב- 11:00 בבוקר – כבר מינוס למיליוני אנשים כמוני בעלי ילדים קטנים שצריכים מנוחת צהריים באזור השעה 12:00
  • הבריכה נסגרת לניקוי ב- 15:00 ונפתחת מחדש ב- 16:00
  • חובה להיכנס למתחם הבריכה עם בגד ים, מי שרוצה להסתיר את חמוקיו נדרש לשים חולצה לבנה בתוך הבריכה.
    בתוך הבריכה מותר רק! כובעים לבנים (אני מתכוונת לכובעי מצחייה רגילים)
  • אין צורך בכובעי ים! הללויה
  • והכלל הכי חשוב – חובה לשים הכל נעול (הם בודקים שיש לכם מנעול בכניסה, ואם לא משלחים אתכם בבושת פנים) ב- lockers שבמלתחות. לשטח הבריכה מותר להיכנס עם: בגד ים, מים, מגבת וחומר הגנה. זהו! לא משחקים, לא אוכל, שום כלום! עגלות נשארות בכניסה. כסא תינוק לתינוקות קטנים נכנס.

עכשיו לגבי האוכל, זה לא שהם ממש רעים, אפשר לשים את האוכל בתא הנעול וללכת לאכול באזור שמוקצה לאכילה. אנחנו נעשינו מעריצי בריכת ה- Double D Pool בברוקלין. זו בריכה שאיימו לסגור אותה השנה עקב קיצוצי תקציב, ועם קצת מחאות ושות’ הבריכה נשארה פתוחה. מדובר בבריכה שלא עמוסה באנשים, כמו הרבה בריכות ציבוריות אחרות. האוכלוסייה מאוד נעימה, הרוב הורים עם ילדים קטנים, ולכן מאוד נעים לבוא לשם עם הילדים. כל האזור של המים העמוקים הוא בגובה feet 4 כך שהיא נוחה עם ילדים. והמצילים אפילו מרשים לילדים לקפוץ שוב ושוב משפת הבריכה לתוך המים. ליד יש בריכת ילדים מתוקה, שוב החוקים הקשוחים גידרו את בריכת הקטנטנים בגדר, תקעו בכניסה עמוד שבודק גובה, ועובד הבריכה בכניסה מוודא שאף פירחח לא יכנס ויעשה שמות באזור של הקטנטנים.
מה עוד? אם הזכרתי אוכל…עד השבוע דאגו אנשי העירייה לספק אוכל לילדים בבריכה. באמת? כן! באמת. בניו יורק יש קמפיין שכל ילד זכאי לארוחה. ולכן, במהלך חופשת הקיץ, מחלקים בבריכה אוכל לילדים שכולל סנדוויץ, גזרים גמדיים טריים, סלט כרוב וקופסת חלב, או שוקו. לצערי האוכלוסייה שנהנית מהמבצע הזה, היא לאו דווקא האוכלוסייה שבאמת זקוקה לתמיכה הזו, אבל לפחות מפונקים שבינינו זה פתרון מוצלח להאכיל ילדים מורעבים ולהיסחב עם קצת פחות פקלאות.
אז אם אתם מגיעים השבוע ל- Double D Pool, חפשו אותנו שם, הילדים כבר הודיעו לי שהם לא הולכים לשום מקום השבוע חוץ מלבריכה, ועם 33 מעלות בחוץ אני לא זזה משם עד סוף החופש….

למי שרוצה לקרוא קצת יותר בנושא:

דירוג הבריכות הטובות בעיר עם ילדים

http://newyorkkids.timeout.com/articles/summer-fun/30216/the-best-pools-in-new-york-city

http://mommypoppins.com/ny-kids/best-free-brooklyn-swimming-pools

 

Brooklyn Children`s Museum and More About Restaurant Week

מכירים את זה שאתם הולכים לאיזשהו מקום עם הילדים ונשבעים, שזהו לשם אתם לא חוזרים יותר? אז אתמול היה עוד אחד מאותם ימים שהתגליתי כחסרת אופי, ושוב עשיתי טיסת ניסוי כדי לבדוק אם מה שלא עבד עם הגדולים כן עובד עם הקטן, כי מתחיל להיות לי ברור שהתפקיד שלו במשפחה הוא לנפץ מיתוסים לאמא-mommy. ואכן שוב החברה שהיא ממסד יזמות הרפתקנות אמהי, פסלה הצעה שלי ללכת שוב עם הבן שלה ועם שלי ל- Prospect Park Zoo, הבטיחו גשם (וכרגיל לא קיימו) והציעה במקום את ה- Brooklyn Children’s Museum. כהרגלי להצעות שלה, דבר ראשון אני אומרת לא… זה לא מתאים… הוא קטן מדי…. ואז אני מייד רוצה להיות Coolית כמוהה ועונה לה בחזרה שבטח, וכן, ויאללה, וברור וכמובן שנפגשים. נפגשנו למחרת ועם המכונית שלנו אספנו אותה ואת הקטן שלה, והקטנים (שמתחילים להיות כבר לא כל-כך קטנים וגם חברים) חייכו ושאלו זה את זה בלי לבזבז יותר מדי מילים, מה המשוגעות האלו זוממות הפעם??? ואז עברו לאקט מעניין יותר שכלל חטיפת צעצועים זה מזה ומדי פעם פיזרו פקודות לאמהות מקדימה כמו: (מו)צצי, מים.
האמת הדרך מפארק סלופ למוזיאון הילדים בברוקלין בלי אוטו היא די דכאון, רק מהמחשבה עדיף ללכת שלושה ימים לאותו גן שעשועים בגשם מאשר להגיע לקו האוטובוס הראשון ואז להחליף לשני ולדעת שצריך לעשות את כל הדרך בחזרה ובין לבין לקפל עגלת תינוק, להחזיק אותו על הידיים ואת התיק ששוקל עשרה טון על הכתף, וכל זה באוטובוס שמכיל יותר מדי אנשים. אז איך כן?
תזמינו Car Service, ונכון זה לא עסק זול, אבל אם יש חברים התחלקו איתם בנסיעה והוזילו עלויות.
באוטו הכל יותר ורוד, נוסעים ישר ישר ישר 15 דקות מפארק סלופ ומגיעים, מעבר לזה להבהרות ספציפיות יותר, תפנו בבקשה לגברת (או אדון) GPS שיסבירו לכם. ולמי שמכיר את עול החניה בברוקלין, אני רוצה להוסיף שאין יותר נעים מלגלות שיש הרבה אפשרויות חניה במרחק יריקה מהמוזיאון, זה עושה את הטיול הרבה יותר נעים.
ושניה של היסטוריה, מוזיאון הילדים בברוקלין היה סגור חלקית לרגל שיפוצים במשך קרוב לשלוש שנים, ואני חייבת לציין שהשיפוצים עשו לו מאוד טוב, נעים להיכנס למבנה הצהבהב, המבנה מואר ונעים לפעילות עם הילדים. שעת הכניסה הוקדמה מ- 12:00 בצהריים ל- 10:00 בבוקר, מה שמקל על מספר רב של הורים שהילדים שלהם שופכים לאגר באזור 11:30. מצד שני, מחיר הכניסה עלה מסכום מאוד פעוט, לסכום לכל פעוט מגיל שנה שמייקר את העניינים ודורש 7.5 $ לכל מבקר מעל גיל שנה. שוד? מאוד! דרך אגב יש גם מנוי שנתי.
מכיוון שהיתה לנו כמעט שעה לשרוף עד שיפתחו את המוזיאון, התכוננו לנושא מראש ושילבנו ביקור קצר בפארק הירוק שמאחורי המוזיאון. יש בו מספר גני שעשועים, מגרש כדורסל ואזור ירקרק לפיקנוקים, הקטנים שיחקו קצת בפארק וב- 10:00 הלכנו לעבר הבניין הצהבהב. לאחר עמדת התשלום , מקבלת את פני מבקרי המוזיאון מנהרה שבמרכזה תעלת מים. מימינה תערוכות שעוסקות בחקר החי והטבע, ומשמאל למנהרה הילדים יכולים ללמוד על התרבויות השונות בברוקלין דרך משחק ותחפושת.

לקטנטנים בחבורה יש אפשרות לשחק במשחקיה (playspace) שהושלשה אחרי השיפוץ ומכילה אזור משחק במים, אזור משחק בחול, אזור משחק חופשי שמשלב נגינה בכלי נגינה מיוחדים, ואזור משחק פתוח. בשעות מסויימות נערכות גם פעילויות יצירה. לקטנטנים הבילוי במשחקיה הוא חלק נכבד מהביקור במוזיאון, והם יהנו להעביר עוד כחצי שעה עד שעה ביתר חלקי המוזיאון, בעוד בני השלוש ומעלה יצליחו להנות מכל חלקי המוזיאון.


למעוניינים למוזיאון יש בקומה העליונה גם קפיטריה, ולידה מדי פעם גם תערוכה מרכזית מתחלפת. כרגע מוצגים בקומה העליונה מוצגים מתערוכות שהיו קודם בקומה התחתונה.
לסיכום, אם אתם מוכנים לדלג מעל מכשול ההגעה, או שיש ברשותכם אוטו, לכו לבקר, הילדים יכולים להעביר שם כמה שעות בכיף. ואם אתם יודעים שתבקרו שם כמה פעמים בשנה, הייתי שוקלת מנוי. לגבי גיליים אני ממליצה מגיל 1 וחצי ועד גיל 4. אחר כך כבר תלוי בילדים שלכם. אצלי בגיל 5 כבר לא היה עניין רב במוזיאון הזה.
ולסיכום אישי יותר, הקטן כל פעם מזכיר לי מחדש שהוא כבר לא כל-כך קטן והוא יכול להינות מעוד דברים, זה נחמד לגלות שגם בילד השלישי אני ממשיכה לעשות טעויות.

ועוד קטנה משבוע המסעדות,
הקיץ מוציא אותנו מהבית שוב ושוב, והפעם נפגשתי עם חברה בעיר לעדכון שנתי. נפגשנו ב- Union Sqaure, מקום טוב באמצע בין ברוקלין, לאפר ווסט…. הפעם בדקנו את תפריט שבוע המסעדות במסעדה שנקראת Olive’s. האוכל בעל נגיעה ים תיכונית, והוא מייד התחבב על החיך של שתינו. התחלנו עם סלסלית לחמים, טאפנד וזיתים שהיו מעולים, משם מתוך התפריט של שבוע המסעדות כל אחת ניסתה את אחת מהראשונות שהיו לדעתי ההצלחה של הערב. הראשונה לחם שטוח עם תירס וגבינות שהיה מתקתק וטעים. השניה לקחה בגדול והיתה קרפצ’יו קישוא, כן, כן – קישוא, שנפרס דק דק דק ולווה בכרישה, הרבה לימון ולמרות שהוא לא בושל, הפרוסות הדקיקות היו מלאות טעם וקיבלו ציון גבוה מאוד בשולחן שלנו. משם עברנו לעיקריות. החברה לקחה פסטה, והיתה מאוד מרוצה אני שוב הלכתי על ברווז ששוב התגלה לי כמאוד טעים ובא על מצע עדשים ועוד. כאן אני שוב רוצה להזכיר לכם, שכדי למנוע נפילות בשבוע המסעדות כדאי לזכור שהמבחר מצומצם עבור הסכום לארוחה, ולכן יש הכל באינטרנט הכנסו לאתר, משם בידקו לכן לאזור אירועים מיוחדים או menu ובידקו מה מציעים, כך תוכלו לצמצם אכזבות. וכרגיל בקינוחים היה חלש. אז אני לא ארחיב, אבל תעזבו אתכם, יום אחד שיבוא הקינוח המנצח אני מבטיחה לספר לכם, ואם לא, אני אמשיך לקנות ממרח שוקולד השחר וריבועי וופל של loaker במילוי שוקולד אגוזים ולחכות….

אחרון ודי! – עדכוני מערכת !!!
אנחנו טסים לחופשה, ונחזור לחגוג לי בדיוק בזמן לחגוג לי יומולדת נוסף בעיר הגדולה. אני מבטיחה לעדכן. נתראה בקרוב וסופ”ש מעולה לכולם.

 

בוווו ל-PIER 1

מאז שהקטן לא מסכים להתקרב ל- Child Care בחדר כושר החדש, אני והוא מבלים הרבה בקרים ביחד. ואת הערבים אני לוקחת לי לנשימה ארוכה בלי ילדים פעמיים בשבוע.
הבוקר שלנו מתחיל כרגיל, עם יאללה, ועוד יאללה, וקדימה צריך לצאת, וריצה מהירה במדרגות כדי להגיע בזמן לקיטנה של הגדולים, ואחרי שאנחנו אומרים ביי, והקטן מפריח לכל המדריכים והילדים בקיטנה נשיקות באויר, היום שלנו מתחיל. אני קונה לעצמי Ice Coffee, ואז אנחנו בוחרת אזימוט לכיוון אחת מפעילויות הבוקר עם הקטן.
לא מעט ימים אנחנו מטיילים בין מספר גני השעשועים הלא מועט בשכונת פארק סלופ. יש את גן השעשועים שנמצא בשדירה החמישית ויש בו אזור חמוד לקטנטנים, אזור גדול לגדולים, נדנדות, מזרקת מים להתרחץ בה, ומאחורי ה- Old Stone House, שעל שמו נקרא הפארק, יש אזור רחב עם דשא מלאכותי שאפשר לשחק, לפקנק, או סתם להתחרדן. אפשר גם ללכת לאחד מחמשת גני השעשועים בפרוספקט פארק, ואפשר גם ללכת לגן השעשועים המעפן מאחורי הבית שלנו.
ויש ימים שאני יודעת כבר בלילה שקודם להם, שאם אני אראה עוד פיסת פארק סלופ אחת אני פשוט אצעק, או אולי אצווח, ואז אני מעמיסה את הקטן על העגלה הקלה, ועם האוטו, או הסאבווי אנחנו בורחים מהר מהר, כי אמא- mommy צריכה שינוי ועכשיו!
הפעם זה היה PIER 1. זוכרים את הרשומה על PIER6 ?
pier1 הוא הפיר הראשון בטיילת של הפרוייקט החדש של Brooklyn Bridge Park, ויום אחד שיסיימו את הפרוייקט והטיילת תחבר בין כל הפירים, אנשים יוכלו לצעוד בין הפירים לאורך הנהר, או בין שבילי הדשא. והילדים יוכלו לגרור את ההורים שלהם לגני השעשועים שבדרך.
Pier1 ממוקם בקצה של Old Fulton St, שבו מוצבות בגאווה רבה: Grimaldi’s Pizza שהיא הפיצה הכי טובה בניו יורק, ולא, לא יעזור לכם, אני יודעת שיש שם תור בלתי נתפס גם להזמנות, ועדיין זו הפיצה הכי טובה בעיר, נקודה, סימן קריאה. ובהמשך הרחוב נמצאת על הנהר Brooklyn Ice Cream, שיש הטוענים שזו הגלידה הכי טובה בניו יורק. נו…. כבר אמרתי שרמת המתוקים בעיר הגדולה לא משהו? אז אם אתם ממש חייבים גלידה בשביל הכיף, תהנו, אבל תזכרו שאמרתי לכם שלא שווה לעמוד שם בתור…
לקחנו את ה- F והחלפנו ל- A והגענו לשכונת DUMBO וצעדנו ל- PIER1, ושם מהר מאוד מצאנו את גן השעשועים. טוב, האמת שלדעתי PIER1 חייב לנו התנצלות כי נכון, נוף מדהים יש, יותר מדי שמש גם יש, אבל אני שואלת אתכם האם בית מעץ, ולידו מגלשה בגובה של כיבשה ו- 4 נדנדות צריכות להיקרא גן שעשועים? טכנית כן, אבל אמאהית לא! ואפילו קצת יומרני, אבל הקטן הסכים לשתף פעולה עם אמא וסחב שם עם מספר חברל’ך בני גילו חצי שעה. אחר כך הוא רץ לשער של גן השעשועים דפק חזק חזק, וצעק דברים לא ברורים שאומרים בשפתו: “תודה רבה, מספיק לי, שלום ולהתראות”.

אחחח איזה נוף….

גן השעשועים וה נוף שמשקיף ממנו….

וכך מהשער הגענו אל הטיילת ששוכבת על הנהר. ועשינו שלום לכל הספינות וההליקופטרים. ואז כבר היה ממש חם לשנינו, וטיילנו קצת בדאמבו.

האמת, אחרי שיר ההלל שלי לגשר ברוקלין, קצת מבאס כרגע בדאמבו. השכונה עוברת שיפוצים בכל רחוב לקראת פתיחתו הרחבה של כל Brooklyn Bridge Park, ולא ממש נעים לטייל בה. בכל מקום חיכו טרקטורים, מנופים, והרבה אבק. הקטן דווקא נהנה מהפעילות של Bob the Builder, אבל עבור אמא-mommy השילוב של אבק וזיעה לא ממש מלבב, ולכן ברחנו חזרה לפארק סלופ, ועד הסתיו כנראה שלא נשוב לדאמבו. קצת עצוב, כי לשכונה יש נוף מדהים ומיקום מהמם של הנהר. אבל אנחנו נחכה בסבלנות שענן האבק מעל דאמבו יעלם ואז ונחזור לבקר, אנחנו מבטיחים. בכל אופן two thumbs down ל- pier1. וגם בווווווווווו אחד ארוך ממני וגם מהקטן.

שבת שלום

 

Pier 6 וחגיגות ה- 50 רשומות לבלוג שלי

לימדו אותי שהבטחות צריך לקיים, אז סוף סוף ראיתי במו עיני את אחד משבעת פלאי ברוקלין, וניו יורק רבתי: Pier 6. הבעל כבר היה שם, אבל אני מדווחת רק על מה שאני רואה בעיניים. אז היום העיניים סוף כל סוף ראו.

אתם חושבים שאני מגזימה, אבל בשנתיים האחרונות החליטו זקני ברוקלין שהגיע הזמן לשדרג את רצועת החוף של ה- East River, מהצד של ברוקלין. ולכן החלו עבודות רציניות לשדרוג האזור משכונת DUMBO מתחת לגשר ברוקלין ועד לשכונת Red Hook בברוקלין.
IKEA הענק השוודי ו- FAIRWAY סופרמרקט חזק ביותר בניו יורק הצטרפו כתושבות קבע לשכונה, תוך כדי שהן משקיפות על פסל החירות מזריחת השמש ועד שקיעתה.
Red Hook היא שכונה שנמצאת בתהליכי פיתוח מואצים ו-

ואם יש הרבה ילדים בברוקלין, אז צריך לדאוג גם להם לתעסוקה מבצעית.
כבר ציינתי בעבר שאם יש יותר ילדים בפארקים, יש פחות רעש במסעדות וברחובות העיירה. והנה יש סוף כל סוף אנשים שמבינים עניין ושני ה- Piers הראשונים ש”עלו לאויר” בפרוייקט הסביבתי בשם Brooklyn Bridge Park הם Pier 1 ו- Pier 6. אבל את מי מעניין מספר 1, אנחנו עוסקים ב- Pier 6 ולמה? כי הפארק הזה מדליק.

התחלנו את הבוקר עם זה שאני קצת התפנקתי במיטה, בעוד הבעל ארגן את התיקים, הילדים והכבודה. גם לאמהות מגיע חופש מאדמינסטרציות לפעמים.
אבל מכיוון שהחזאי התריע על טמפרטורות גבוהות ביותר עד מחר, ומכיוון שהעצים עוד קטנים בפארק החדש, ומכיוון שהשמש סופר חזקה שם, יצאנו די מוקדם מהבית.
אבל מסתבר שיש עוד הרבה הורים ברוקלינאים עם זאטוטים זבי חוטם כמו הזאטוט שלנו, שנעמדים במיטה וזועקים לפני הנץ החמה להורים שיבואו להוציא אותם מהכלא הקטן שלהם. ואצלנו הקטן זועק לאבבבא, ואחר כך קורא בשמה של האמצעית. ורק אמא הוא עוד לא זועק ואני מודה לו על כך מדי בוקר מחדש. בכל מקרה הזעקות האלה נשמעות חזק מדי ומוקדם מדי בבוקר. וכך מצאנו את עצמנו לפני הנץ החמה ב- Pier6, עם יחסית הרבה מאוד הורים.
הבעל שתמיד מוצא את החניות הכי מושלמות בעולם, הצליח לקמבן חניה על הפארק (למי שלא רוצה יש אוטובוס B63 שמביא אתכם עד הפארק). הפארק נמצא בקצה המזרחי של Atlantic Ave, צמוד לתצפית מרהיבה על הנהר וקו החוף של מנהטן, מסוג המחזות שתמיד שובים את ליבי, ומוציאים בכל פעם מחדש חיוך קטנטן של אושר.
ומשם כמו תיירת, הובילו אותי הילדים בצעד בטוח, להציג לי את נפלאות Pier6.


התחלנו במתחם המגלשות, אוהבי הגבהים יהנו מהמגלשות הגבוהות, אם זה לטפס אליהן דרך הסלעים שחצבו בהם מדרגות, ואם זה לtטפס למגדל שצופה על כל קו המים ומנהטן וגליש גלאש למטה. לידם יש מספר מתקני טיפוס בסגנון רשתות עכביש. אבא מאוד נהנה לעלות על המגדל עשרות פעמים ולהתגלש פעם אחר פעם עם הקטן שנהנה מריגושים וגבהים. ובינתיים הגדול דאג לעדכן את כל העולם ואשתו שאמא-mommy היא פחדנית ואיך זה שהיא לא מטפסת על המגלשה הגבוהה. נו אז טוב, לא מתה על הדברים האלה…מה גם שקצת קשה לי להבין למה המתכננים הניו יורקים מתעקשים להמשיך ולהשתמש במתקני מתכת שרותחים מחום בשעה 10:00 בבוקר בגן שעשועים. לכן הם זוכים לציון 8 מתוך 10 על חוסר חשיבה מספק באזור המגלשות!

משם האמצעית לקחה אותי לראות את אזור הנדנדות (הם נורא התלהבו שהם היו שם ואני עוד לא). מה יותר כיף מלהתנדנד כשאתה צופה על הנהר? ואם זה לא מספיק, הועמדו להם בזה אחר זה חבלי הטרזן, הילדים נאחזים בחבלים ומתעופפים להם בג’ונגל הניו יורקי.
הנחמד הוא שלאורך כל הפארק יש שימוש במזרון רק ונעים ולכן לנופלים בחבורה, יש נפילה רכה רכה.

משם הצצנו על אזור החול, שבמרכזו מזרקת מים. אבל החום הביס אותנו וברחנו כל עוד נפשנו לאזור המדליק מכולם, אזור המים.
אזור המים בנוי כמעין שביל מתפתל שהרבה הפתעות צפונות בו, והילדים נהנים לחקור ולבדוק מה כל אחד מהמכשירים עושה, אם זה סכר קטן שכשהוא יורד המים עולים וכל הקטנטנים נהנים מהבריכה שנוצרת להם ואם זה אזור שלם של מזרקות שהילדים נהנים לרוץ ביניהן, ואם זו כיפת מים שהילדים נהנים לחבק (וגם ללקק), אם אלו משאבות שונות ואם אלו תעלות מים שונות. איזה כיף. וגם ההורים נהנים להיכנס למים הקפואים ולהתרטב בדרך זו, או אחרת. איזה כיף! כבר אמרתי?

לסיכום,למרות שמשום מה דמנייתי את המקום קצת יותר גדול, PIER6 הוא חוויה כייפית, אפילו סופר סופר כייפית לילדים וגם להורים, אפילו אלה שמתעבים גני שעשועים (ויש כאלה שם בחוץ….)
יש שם כל מה שהם אוהבים ובצורה מעניינת ומרעננת מכלל המתקנים ה”רגילים” של גני השעשועים.
קצת עמוס שם, כי הוא חדש, אבל נראה לי להיט לבוא לשם לקראת ערב, באזור 18:00 כשהאמריקאים חוזרים הביתה ל- Dinner המסורתית שלהם.

ואז כבר היה באמת סופר חם, וכבר לא יכולנו לנשום והילדים אמרו שבאמת מספיק, אבל בבית היו עגבניה אחת רקובה וחתיכה יבשה של גבינה צהובה. אלו חלק מהחיים של משפחה עמוסת ילדים רעבים. מכיוון ששנינו לא ממש מתים על חווית הקניה בסופהשבוע, אבל זה תמיד יוצא ככה, החלטנו לנסות משהו חדשני וללכת כל המשפחה ל- FAIRWAY הסופר מרקט הקריר והנעים, שבו אנחנו עושים את הקניה השבועית של האוכל לבית, והכי חשוב דואג שתהיה לנו אספקה קבועה של במבה ומלפפונים חמוצים של בית השיטה.
ולפני, עצרנו שני מטרים מ- FAIRWAY לקפה ומשהו מתוק לילדים בבית קפה מאפיה שנקרא Baked. הקטן שגילה שלצעוק זה כיף, דאג כהרגלו בתקופה האחרונה ליחצן את משפחתו בצורה הטובה ביותר.
הרעיון היה לפצל את רשימת הקניות לקחת שתי עגלות ולהסתער! איך לא חשבנו ליישם את זה קודם? חצי זמן וחיוך! היו שווים הכל.

ולמי שלא מספיק ורוצה המשך ל- pier6, אפשר גם לקחת ממש משם, מ- Pier6 את המעבורת ל- Governor Island בחינם. 5 דקות אחרי, אתם באי (בדיוק מספיק לפני ששומעים את ה”אמא??? מתי מגיעים????”. תוכלו לרכב על אופניים (שלכם, או לשכור זוג על האי). הכניסה לכלי רכב לאי אסורה. אבל תוכלו לרכב ברחבי האי ולהינות ממגוון רחב של פעילויות יצירה, הדרכה ואפילו מיני גולף. והכל בחינם או בתרומה זעומה.

ולפני סיום ,
ב- 7 וקצת חודשים אני חוגגת ממש עכשיו את הרשומה ה- 50 .
אז תודה לכל הקוראים הקבועים והמזדמנים. ותודה גדולה לחברה שמקפידה אחרי כל פרסום לשלוח לי אימייל אישי עם תובנות ותשבוחות.
והיום היא העירה לי שהגיע הזמן לסדר את כל המידע בבלוג, שיהיה קצת יותר נוח לנבור שם בפנוכו. וכרגיל היא צודקת! באמת הגיע הזמן !!!
ומה יותר סימלי מחגיגות יובל, כדי לארגן את הבלוג שלי? אז אם עוד לא שמתם לב סידרתי ככה בצד לפי נושאים את כלל המידע שהתפזר ברחבי הרשת, ואשמח לכל רעיון, הערה והארה כי בלי קהל מה אני שווה????
אז תודה לך חברה, מאוד מעריכה