Archive for the ‘מוסיקה’ Category

A Day at Washington Square


לנסוע עם שלושה מלאי אנרגיות באוטו זו לא תמיד חוויה הורית מלבבת, בזמן האחרון התאהבנו ברדיו אינטרנט של
Pandora שמאפשר לבחור קטגורית שירים ולשמוע עם מעט מאוד פרסומות. אחת הקטגוריות האהובות על יושבי האוטו הם שירי הילדים של תחנת Toddler Radio. כשהעניינים מתחממים שם מאחורה אנחנו לוחצים על Toddler Radio והכל נרגע. שקט. בדרך כלל הבית שוקק שירי ילדים ישראלים משנות הפלמ”ח ועד שנות ה- 2000, ולכן פנדורה חשפה בפנינו עולם שלם של שירי ילדים באמריקאית. אחד השירים שכולנו התאהבנו בהם ונעשה חלק משגרת הצחקוקים הביתית הוא שיר של ארני וברט מרחוב סומסום (או כפי שהם מכונים בעברית בנץ ואריק) ששרים את Let’s Sing A Song That Everybody Knows .

לפני כמה שבועות הבעל הוריד את הדיסק Sesame Street Sing-Along! שבו נמצא השיר, ומאז הוא בן בית שלנו, במיוחד החלק בו ארני פוצח בשירה: George Washington Bridge כפול אין ספור פעמים.

לכן כשהקטן ואני הגענו היום לביקור ב- Washington Square בקרבת W4 לא יכולתי שלא לזמזם לעצמי, כמו כל הורה שמוצא את עצמו מזמזם שירי ילדים תוך כדי פעילות שגרתיות את שירם של ארני וברט.

אין ספק שלכל כיכר יש את הקצב שלה והאוירה שלה, עם האנשים שמתאספים, עם להקות הרחוב שמציגות ואוספות סביבן קהל תיירים, המקומיים שיושבים על הספספלים ומדברים תוך כדי שהם לועסים משהו מתוך שקית חומה, וגם הרומנטיקנים שמחזיקים ידיים וגם, איך אפשר בלי, המשוגעים. לא יודעת להסביר לכם למה אבל יש משהו באווירה בככר הזו שעושה לי את זה, אבל כבר הרבה זמן שאנחנו לא חברים שלה כי השיפוצים שיש שם קצת הפריעו בעבר ליהנות ממנה.

אבל כנראה שהשיר השתלט על חיי ומחשבותיי וכדי לוודא שיהיה טעם טוב ליום הזה אחרי שירדנו ועלינו במדרגות רכבת ה- R  הצהובה, קבענו עם החברה לקפה ב- Financeer Pastries, ב- Astor Place. לבעל יש חיבה למקום הזה עוד פעם מזמן כשהם היו רק סניף אחד קרוב לשור של הבורסה, היום יש להם סניף ב- Grand Central ועוד אחד ב- World Financial Center וגם ב- Astor Place שם פגשנו את החברה. אחרי ששיחקנו אותה קשוחים להשגה לחברה, ואחרי שקפה והמאפה קצת ריככו אותנו והחיוך חזר, ואחרי שסידרנו את ככככככל הדינוזאורים על השולחן וציירנו להם מים שיהיה להם מה לשתות ועצים כדי שיהיה מה לאכול, ואחרי שמצאנו בתיק קופסא קטנה של בצק והכנו תולעים ומשקפיים, החברה ליוותה אותנו ל- Washington Square וחזרה לעיסוקיה ב- NYU. אנחנו בלי הרבה להתבלבל התחלנו במזרקה של הככר. זו אחת המזרקות היחידות בעיר שמותר להיכנס לשחק במים. לקח בדיוק 20 שניות מהרגע שהקטן ראה את המזרקה ועד שהוא היה כולו רטוב ובלי נעליים. הספקנו לרוץ,  לצווח צווחות אושר, ללכת ולשאוג כמו דינוזאורים ולצפות בזוג רקדנים, או מה שהם לא היו, רוקדים אגם ברבורים משלהם במים.

 



ואז הקטן הודיע שמספיק ועברנו לגן השעשועים. זו לא פעם ראשונה שלי בגן השעשועים ב- Washington Square אבל הפעמים הקודמות היו עם הגדולים, והקטן מאפשר לי לגלות מחדש את כל המקומות שחקרתי איתם. הרבה מקומות שהם ואנחנו לא ממש התרגשנו מהם, מאפשרים לי חוויה מתקנת עם הקטן, והיום היה אחד מהמפגשים המחודשים האלה. דבר ראשון למרות שמזג האויר היה לטובתנו עם רוח ובלי לחות, גן השעשועים של הכיכר מוצל ולכן הוא כבר מקבל מבחינתי אינספור נקודות חיוביות. המתקנים לא חדשים אבל נעימים, ויש גם ארגז חול מוצל, עם הרבה משחקים שנתרמו ומאפשרים להקל על חווית המשחק אם שכחתם את הכף או הדלי. (אני משתדלת שמערבל הבטון והטרקטור יהיו איתנו לכל ארגז חול שיפתיע אותנו פתאום). ואז נפתחו מתקני המים. שלושה צבים השפריצו מים, וככה פתאום וכמו שתינוק זוחל בפעם הראשונה, או הולך בפעם הראשונה, פתאום הקטן רץ בתוך השפריצים הדקיקים הללו שלא כל ילד אוהב. לאלו שלא ממש אוהבים לרוץ בתוך המים, ניתן לשבת על הצבים ולגעת במים עם היד. או ליהנות מנקיק המים הקטן שנוצר על הרצפה. ואם רעבים יש כמה שולחנות בתוך גן השעשועים והרבה ספסלים. כשסיימנו לאכול והקטן הודיע שהוא עייף והשתחל לתוך העגלה, הוא שאל אותי מה זה הרעש הזה, והסברתי לו שזה איש שמנגנן בחצוצרה ואיש שמנגן בתופים, ומכיוון שלקטן צפוי עתיד מוסיקלי מפואר, הוא ביקש מוסיקה והלכנו לצפות יחדיו בחבר’ה שהנעימו עם מוסיקת ג’ז לכל הסטודנטים ואנשי העבודה שרוצים קצת שקט בזמן שהם אוכלים. בדרך החוצה גילינו בצד השני עוד חבורת ג’ז שהרוויחה את לחמה מהנעמת זמן הלועסים. “לילה טוב אמא-mommy” אמא הקטן ופרש לשינה עמוקה. ואחרי שהוא התעורר וכדור המרץ חזר לפעם בו הוא הסתכל אלי ואמר: היה כיף בגן שעשועים.

 

 

 

Forever Young