Archive for the ‘משחקיות’ Category

Power to Play


אז מה קורה??? לאן נעלמתם??? אני הייתי קצת חולה וקצת עסוקה, אבל על זה יהיו עדכונים מסעירים בהמשך…נשאיר אתכם קצת במתח!

אצלי היה קצת קר, וקצת גשום, וכמה ימים שהשמש עשתה טובה והביאה לנו את זה.

התמונה הזו היא מסוג הדברים שרק כשגרים בארץ עם 4 עונות לומדים לראות באמת את מה שקורה שם על העצים החומים אפורים…
ועכשיו כשאני כבר לא חולה, וחזרתי לרמת האנרגיות האמא-mommit הרגילה שלי, חזרנו לשגרת בילוי הבוקר של ימי חמישי שכוללת את הקטן אמא-Mommy, השכנה והבן שלה. הפעם קצת נמאס לי מהמשחקיה (playspace) הרגילה וביקשתי משהו אחר. השכנה הסכימה, לקטנים לא ממש היה חשוב, שלי רצה רק לשמוע שיהיה בתוך המשפט את המלה Playspace ושלה כרגע יודע להגיד רק No אז שאלנו אותו אם הוא רוצה גן שעשועים בקור הזה והוא ענה No והכל היה בסדר.
הפעם צעדנו ל PowerPlay שנמצאת ב- 3rd avenue הסואנת, בין רחוב 7 ל- 8, של ברוקלין. איזור לא רע כדי למצוא מחסן גדול ולהכניס לתוכו מה שמכנים כאן gym שמאפשר לקיים שיעורי התעמלות במחירים מסמרי שיער, שגרמו לשערות הראש שלי לעמוד מספר ימים, ובין לבין יש גם חדר שמשמש כמשחקייה. 10 $ בכניסה למשחק של שעתיים עם כמה ילדים שלא תביאו. מכיוון שהמיקום קצת פחות אטקרטיבי לפארק סלופים שביננו (למרות שלא ממש מרוחק מהכל), המקום לא סובל מצפיפות של פעוטות ובשלב זה של חיי כשהקטן שלי החליט שלדפוק צ’פחות על כל ראש של זאטוט ופעוט שקטן ממנו במספר חודשים זה ממש מגניב, ובמקביל כשמטפלות והורי השכונה הוציאו חוזה על ראשי, פירסמו את התמונות של הקטן והוסיפו למטה  Wanted! פאתי השכונה מסתדר לי טוב. רוב הילדים היו לכיוון שלוש, ובקטן של השכנה הוא לא נוגע זה כמו אחים. אז בלי צורך שלי לנטר כל תנועה של הקטן שלי, סוף סוף  יכולנו לשבת היא ואני ולרכל בחדר הלא גדול מדי בעוד הקטנים שלנו נוהגים במכוניות ואופנועים, מתגלשים לתוך ארגז חול, משחקים בחול ובמתחם הגדול של אזור המטבח. לסיום עברנו לחדר ההמתנה הצבעוני, נשנשנו חטיפים וחזרנו הביתה. הקטן שלה נרדם בדרך, הקטן-גדול שלי החליט לא להירדם עד 2:30 בצהריים. וזה כבר מתחיל קצת להדאיג כי תנאי ההעסקה של אמא-mommy הורעו מאוד בתקופה האחרונה והיא עוד לא מוכנה לוותר לגמרי על הפסקות הצהריים שלה…
ודרך אגב, לאלו שאוהבים פאי שבא עם הבצק והכל, ממול ל- PowerPlay, נמצאת Four and Twenty Blackbirdas, המקום יושב על הפינה של 3rd Avenue & 8th street. האחיות מליסה ואמילי הגיעו מ- South  Dakota שם סבתא אליזבת לימדה אותן לאפות פאי. יש קפה ויש פאי, ויש כמה שולחנות יפים. מסוג המקומות שנחמד לגלות בשדירה השלישית ושמעלים את התקווה שיהיו עוד כאלו יום אחד.



ולסיום בנימה אביבית ריטה החליטה סוף סוף ללדת את רן ועכשיו לאורי החבר של הקטן שלי יש אח שאפשר לדפוק לו צ’אפחות בראש (סתם צוחקים… אל תהיי כזאת…) אוהבת ושמחה בשבילך המון! שיהיה לכם המון המון מזל טוב משפחת שיפר!!! ורק שמחות
ועוד קצת מזה…

 

צעקות בוויליאמסבורג


כחלק מהניסיון שלי לצמצם עלויות שופינג לשלושה ילדים, נרשמתי לכל מיני אתרים ששולחים הרבה מיילים מציקים, אבל מדי פעם גם שולחים איזה קופון שווה, ואחד כזה קפץ לי השבוע לתיבת הדואר. הקופון סיפר לי בהתרגשות על משחקייה חדשה בשם Klub4Kidz שנפתחה ב- Williamsburg ומאפשרת לכל מי שמעוניין לרכוש את כרטיסי הכניסה לילדים בחצי מחיר. גיליתי ש Klub4Kidz החדשה נפתחה עם הרבה תופים ומצילות ברשת האינטרנט הניו-יורקית-ברוקלינאית ואיכשהו פסי המידע פיספסו את הרחוב שלי. אחרי מחקר קטנטן על המקום, כפי שיאה לאמא-mommy מודרנית עשיתי forward לעדכן את אמהות חברי ילדי על המבצע והזמנתי אותן להצטרף להרפתקאה. חברה אחת נענתה לאתגר וסגרנו על ראשון בבוקר. היום. ומכיוון שבסופי השבוע המקום סגור מהצהריים למסיבות יום הולדת, נדברנו להיפגש ב- 9:30 במשחקייה ולנצלה עד תום. ביחסי הציבור על Klub4kidz גיליתי מערכת מגלשות ומנהרות, משחקיה לקטנטנים, קיר טיפוס, קפיטריה צבעונית ואפילו אפשרות לסגור את המקום בסופ”ש לצורך ימי הולדת במחיר לא ממש שערורייתי, כמו הרבה מקומות אחרים באזורינו.

עם Williamsburg, יש לי מן יחסי אהבה-חרדה. זה מסוג המקומות שאני מרגישה שאיך שאני לא אגיע ומה שאני לא אלבש, אני ארגיש די מעפנה. Williamsburg היא האזור החדש של המגניבים (בדגש על ה-מ’), של המוסיקאים, של האומנים, של הדוגמניות. אני יודעת שיש שם גם משפחות והרבה, אבל עדיין, האזור הזה נתפס אצלי בהחלט מחוץ לתחום, אז למשחקייה ב- Williamsburg הרגשתי קצת יותר בטוחה לנחות, בכל זאת זו הזירה המוכרת שלי, בחיק ילדים והורים, נו…קצת פטאתי. בהחלטיות רבה עזבנו הבוקר בדיוק בזמן, כדי להגיע מוקדם ולאפשר לקטן להינות משעות העירנות שלו כמה שיותר, כי אם יש משהו שהקטן אוהב לומר שוב ושוב במהלך היום זו המילה Playspace שמשמעותה: משחקייה.
כשהגענו ל- Bedford Avenue פינת רחוב N4 שזה גם מרכז העיינינים של החבר’ה המ-גניבים, נהננו מחנייה שחיכתה רק לנו, משכימי הקום, התייצבנו מול דלת הכניסה כשהילדים בטוחים שעוד סגור שם, אבל עם אמא-mommy לא מתווכחים, היה כתוב פתוח מ- 9:00 ופתוח היה. נכנסנו, הראנו קופון מודפס, הורדנו נעליים נשארנו עם גרביים (מזל שאין חורים), חתמנו על מגילת העצמאות שאומרת שאנחנו מסכימים שיקרה הכל לילדים שלנו רק שישחקו ויעזבו אותנו בשקט והתיישבנו לחצי שעה של שקט כמעט מופתי, האופוריה ותחושת הבעלות של הילדים על המתקנים נמשכה כחצי שעה ואז לכיוון 10:00 זה התחיל, עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד משפחות הגיעו למקום ועוד ועוד ועוד רעש, צווחות, יבבות, צעקות וקישקושי שיחות הורים שהצטרפו לזמזום אחד גדול. חשוב לי לציין שבניגוד למה שרואים בתמונות ובשבחי ההלל שכולם מסביב הריצו על המקום, אזור המשחקים די קטן, והמשחקייה שקיימת עבור הפעוטות לא קיימת, מדובר במספר משחקים שפזורים בין השטיחים שמסביב לקומפלקס הלא גדול של המגלשות והמחילות, קומלפקס דמויי משחקיות מקדונלדס, רק טיפל’ה גדול יותר.



באזור 10:30 הקטן, שלא ממש התלהב מנחילי האדם שפקדו את המקום, הסתכל לאבא ישר לעיניים ואמר: Bye bye playspace. האמצעית היתה על סף משבר כי החבר של הגדול הגיע ולקח לה את האח, והבעל ואני התבאסנו כי בואו נגיד שיש מיליון דרכים אחרות שהיינו מעדיפים לבלות בהן את הבוקר הזה והן לא בחברותה עם כל חכמי Williamsburg. הבעל הצליח למשוך את האמצעית והקטן עוד חצי שעה, הוא מצא חדר צדדי שבו ניתן לצייר בשקט, ובינתיים אני העברתי שיחה נעימה עם החברה, עד ששמעתי את ה” יאללה הולכים” הסופי בהחלט. אספנו את הילדים, מעילים, נעליים, שיחה אחרונה בהחלט עם החברים, ונפרדנו לשלום ואני עדיין לא סגורה אם זה רק לשלום, או גם להתראות… נראה…ימים יגידו.

לסיכום הגדול נתן ציון 7 מתוך 10, האמצעית אם זה בלי חברים נותנת ציון 5, אם יהיו חברים אז היא מתפשרת על 7, והקטן הביא אותה בשלילי בזנטי!
סיכום של אמא-mommy, דבר ראשון, המקום חדש נקי ומעוצב יפה שזה בהחלט דבר חשוב. אבל כן! הוא לא גדול בכלל, ולכן אולי זה לא היה היום הנכון לבוא לכאן לביקור ראשון (או בכלל), מצד שני, יש לי תחושה שבעיר הגדולה שבה עלויות שכירת שטח גדול לצורך יצירת משחקיות ענק זה משהו יקר מדי, ולעד משפחות ניו יורק יהיו צמאות לאיזה ג’ימבורי אמיתי עם כל מה שבאמת צריך שיהיה בעיר הגדולה. יש לי תחושה שבאמצע השבוע הרבה יותר רגוע שם, ואני משוכנעת ששווה לעשות שם מסיבות יום הולדת לילדים. מבחינת גישה, למי שגר בברוקלין בפארק סלופ והשכונות ליד ובלי אוטו, קצת מורכב להגיע לשם, דווקא למי שגר במנהטן הרבה יותר פשוט להגיע עם הרכבת, המשחקייה קרובה מאוד לתחנת ה- L.

ואחרי שיצאנו וצעדנו לעבר האוטו, אני לא נכנסתי לאוטו אלא נפנפתי לילדים לשלום (חה חה חה) ונשארתי קצת לבדוק מה חדש ב- Bedford Avenue . דגמתי חנות ספרים, הצצתי בכמה בוטיקים, שתיתי קפה לא רע בכלל בקפה Verb שהוא בית קפה מאוד ברוקלינאי וינטג’י כזה, מטונף משהו, אבל מאוד מגניבי. מה שכן, הופתעתי לגלות שיש בשדירה הזו המון, אבל ממש המון בתי קפה, ושלא תבינו גם בשכונות אחרות בברוקלין יש הרבה בתי קפה, אבל ב- Bedford Ave זו ממש תופעה, בית קפה אחרי בית קפה… כנראה שאחרי שהמוסיקאים מנגנים ויוצרים כל הלילה הם צריכים לתדלק הרבה קפה….



ומכיוון שהיה קצת קר, ומכיוון שהרכבות קצת השתגעו בסוף השבוע, כדי לחזור הביתה הייתי צריכה לקחת את הרכבת מ- Williamsburg ל- Union Square ומשם לנסוע חזרה הביתה לברוקלין. ב- Union Square זה היה פשוט פשע לא לצאת מהתחנה ולצפות על הכיכר על ספסל בשמש החורפית ולאכול משהו, אבל הכיכר שכחה ליידע אותי שהספסלים לא נוקו מהשלג ולכן נאלצתי לעבור ל- Plan B ולראות מה חדש שם בחנויות הכיכר. והנה החדשות: מי שפספס/ה את השופינג של חג המולד, לא קרה כלום, עכשיו יש את ה- sales הבאמת שוות, כל המגפיים ב- 20% – 50% הנחה, וכל בגדי החורף צועקים תיקנו אותנו בזול בזול שנייה לפני שמחליפים את הכל לאביב. אז עזבו אתכם מלקרוא את הבלוג שלי, למי שיש חופש היום (כי יש אנשים שיש להם היום Long weekend) לעלות על בגדים יצוגיים ולצאת לקנות. להית’

(כולל הקטן שנאחז בידיו בגדול והאמצעית והובל אחריהם אחר כבוד לכל מגלשה, מנהרה ועוד)
 

Playspace

עוד יום של גשם עבר על כוחותינו אתמול, אבל הפעם הייתי עם תוכנית מתאר וחברים שהצטרפו אלינו. היעד: Playspace שהייתי פוקדת עם האמצעית כשהיא היתה בגיל של הקטן בשכונת Cobble Hill בכנסיית Christ Church. מאז שהייתי במשחקיה עם האמצעית עברו בערך 4 שנים, לא הרבה השתנה, מלבד רצפת העץ שהוחלפת ונתנה למקום תחושה נקייה יותר. היה נחמד להיזכר בימים ההם שהייתי הולכת איתה למשחקייה כשגרנו בשכונה הזו.
הרעיון של ה- Playspace הוא בעצם לדמות אינטרקציה של גן לילדים הקטנים. הרבה ילדים לא הולכים עד גיל 3 ואפילו 4 לגן, וגם אם הם הולכים מדובר פעמים רבות בשני חצאי ימים, או שני ימים ארוכים. לכן המשחקייה מאפשרת לילדים לפתח אינטרקציה עם ילדים אחרים, ההורים/מטפלת נשארים. במשחקייה טיפוסית כמו זו שהיינו בה אתתמול, תמורת תשלום בכניסה, הילדים יכולים לשחק במשחקים שונים כמו: בניה, מכוניות, רכבות, בובות, עגלות, איזור קריאה עם ספרים, אזור של מטבח, תחפושות ואזור של יצירה.
כל משחקייה מנהלת את העניינים קצת אחרת, אבל יש שני דברים שאני אוהבת במשחקייה הזו: האחד שכל הילדים יושבים ביחד ל”ארוחת עשר”, מה שמכנים כאן: snack time, והשני הוא Circle Time, בו קצת לפני שאומרים שלום והולכים המתנדבת המקסימה של המשחקייה אוספת את כל הילדים שרוצים והקטנטנים שרים, מדקלמים וגם רוקדים.
לראות את הקטן יושב כמו גדול עם יתר הילדים ליד השולחן ואוכל snack ואחר כך יושב על השטיח, שר ומוחא כפיים וגם רוקד ring around the Rosie, או מסתיר את הראש ב- jack in the Box היה אחד מאותם רגעים האלו שמחממים לאמא-mommy את הלב.

Christ Church Playspace
326 Clinton St, Brooklyn, NY 11231

פתוח ימים ב’ – ה’ 9:30-12:00
על בסיס כל הקודם זוכה. 12 $ כניסה. ניתן לעשות כרטיסיה במחיר 10 $ לכניסה

 

Brooklyn Children`s Museum and More About Restaurant Week

מכירים את זה שאתם הולכים לאיזשהו מקום עם הילדים ונשבעים, שזהו לשם אתם לא חוזרים יותר? אז אתמול היה עוד אחד מאותם ימים שהתגליתי כחסרת אופי, ושוב עשיתי טיסת ניסוי כדי לבדוק אם מה שלא עבד עם הגדולים כן עובד עם הקטן, כי מתחיל להיות לי ברור שהתפקיד שלו במשפחה הוא לנפץ מיתוסים לאמא-mommy. ואכן שוב החברה שהיא ממסד יזמות הרפתקנות אמהי, פסלה הצעה שלי ללכת שוב עם הבן שלה ועם שלי ל- Prospect Park Zoo, הבטיחו גשם (וכרגיל לא קיימו) והציעה במקום את ה- Brooklyn Children’s Museum. כהרגלי להצעות שלה, דבר ראשון אני אומרת לא… זה לא מתאים… הוא קטן מדי…. ואז אני מייד רוצה להיות Coolית כמוהה ועונה לה בחזרה שבטח, וכן, ויאללה, וברור וכמובן שנפגשים. נפגשנו למחרת ועם המכונית שלנו אספנו אותה ואת הקטן שלה, והקטנים (שמתחילים להיות כבר לא כל-כך קטנים וגם חברים) חייכו ושאלו זה את זה בלי לבזבז יותר מדי מילים, מה המשוגעות האלו זוממות הפעם??? ואז עברו לאקט מעניין יותר שכלל חטיפת צעצועים זה מזה ומדי פעם פיזרו פקודות לאמהות מקדימה כמו: (מו)צצי, מים.
האמת הדרך מפארק סלופ למוזיאון הילדים בברוקלין בלי אוטו היא די דכאון, רק מהמחשבה עדיף ללכת שלושה ימים לאותו גן שעשועים בגשם מאשר להגיע לקו האוטובוס הראשון ואז להחליף לשני ולדעת שצריך לעשות את כל הדרך בחזרה ובין לבין לקפל עגלת תינוק, להחזיק אותו על הידיים ואת התיק ששוקל עשרה טון על הכתף, וכל זה באוטובוס שמכיל יותר מדי אנשים. אז איך כן?
תזמינו Car Service, ונכון זה לא עסק זול, אבל אם יש חברים התחלקו איתם בנסיעה והוזילו עלויות.
באוטו הכל יותר ורוד, נוסעים ישר ישר ישר 15 דקות מפארק סלופ ומגיעים, מעבר לזה להבהרות ספציפיות יותר, תפנו בבקשה לגברת (או אדון) GPS שיסבירו לכם. ולמי שמכיר את עול החניה בברוקלין, אני רוצה להוסיף שאין יותר נעים מלגלות שיש הרבה אפשרויות חניה במרחק יריקה מהמוזיאון, זה עושה את הטיול הרבה יותר נעים.
ושניה של היסטוריה, מוזיאון הילדים בברוקלין היה סגור חלקית לרגל שיפוצים במשך קרוב לשלוש שנים, ואני חייבת לציין שהשיפוצים עשו לו מאוד טוב, נעים להיכנס למבנה הצהבהב, המבנה מואר ונעים לפעילות עם הילדים. שעת הכניסה הוקדמה מ- 12:00 בצהריים ל- 10:00 בבוקר, מה שמקל על מספר רב של הורים שהילדים שלהם שופכים לאגר באזור 11:30. מצד שני, מחיר הכניסה עלה מסכום מאוד פעוט, לסכום לכל פעוט מגיל שנה שמייקר את העניינים ודורש 7.5 $ לכל מבקר מעל גיל שנה. שוד? מאוד! דרך אגב יש גם מנוי שנתי.
מכיוון שהיתה לנו כמעט שעה לשרוף עד שיפתחו את המוזיאון, התכוננו לנושא מראש ושילבנו ביקור קצר בפארק הירוק שמאחורי המוזיאון. יש בו מספר גני שעשועים, מגרש כדורסל ואזור ירקרק לפיקנוקים, הקטנים שיחקו קצת בפארק וב- 10:00 הלכנו לעבר הבניין הצהבהב. לאחר עמדת התשלום , מקבלת את פני מבקרי המוזיאון מנהרה שבמרכזה תעלת מים. מימינה תערוכות שעוסקות בחקר החי והטבע, ומשמאל למנהרה הילדים יכולים ללמוד על התרבויות השונות בברוקלין דרך משחק ותחפושת.

לקטנטנים בחבורה יש אפשרות לשחק במשחקיה (playspace) שהושלשה אחרי השיפוץ ומכילה אזור משחק במים, אזור משחק בחול, אזור משחק חופשי שמשלב נגינה בכלי נגינה מיוחדים, ואזור משחק פתוח. בשעות מסויימות נערכות גם פעילויות יצירה. לקטנטנים הבילוי במשחקיה הוא חלק נכבד מהביקור במוזיאון, והם יהנו להעביר עוד כחצי שעה עד שעה ביתר חלקי המוזיאון, בעוד בני השלוש ומעלה יצליחו להנות מכל חלקי המוזיאון.


למעוניינים למוזיאון יש בקומה העליונה גם קפיטריה, ולידה מדי פעם גם תערוכה מרכזית מתחלפת. כרגע מוצגים בקומה העליונה מוצגים מתערוכות שהיו קודם בקומה התחתונה.
לסיכום, אם אתם מוכנים לדלג מעל מכשול ההגעה, או שיש ברשותכם אוטו, לכו לבקר, הילדים יכולים להעביר שם כמה שעות בכיף. ואם אתם יודעים שתבקרו שם כמה פעמים בשנה, הייתי שוקלת מנוי. לגבי גיליים אני ממליצה מגיל 1 וחצי ועד גיל 4. אחר כך כבר תלוי בילדים שלכם. אצלי בגיל 5 כבר לא היה עניין רב במוזיאון הזה.
ולסיכום אישי יותר, הקטן כל פעם מזכיר לי מחדש שהוא כבר לא כל-כך קטן והוא יכול להינות מעוד דברים, זה נחמד לגלות שגם בילד השלישי אני ממשיכה לעשות טעויות.

ועוד קטנה משבוע המסעדות,
הקיץ מוציא אותנו מהבית שוב ושוב, והפעם נפגשתי עם חברה בעיר לעדכון שנתי. נפגשנו ב- Union Sqaure, מקום טוב באמצע בין ברוקלין, לאפר ווסט…. הפעם בדקנו את תפריט שבוע המסעדות במסעדה שנקראת Olive’s. האוכל בעל נגיעה ים תיכונית, והוא מייד התחבב על החיך של שתינו. התחלנו עם סלסלית לחמים, טאפנד וזיתים שהיו מעולים, משם מתוך התפריט של שבוע המסעדות כל אחת ניסתה את אחת מהראשונות שהיו לדעתי ההצלחה של הערב. הראשונה לחם שטוח עם תירס וגבינות שהיה מתקתק וטעים. השניה לקחה בגדול והיתה קרפצ’יו קישוא, כן, כן – קישוא, שנפרס דק דק דק ולווה בכרישה, הרבה לימון ולמרות שהוא לא בושל, הפרוסות הדקיקות היו מלאות טעם וקיבלו ציון גבוה מאוד בשולחן שלנו. משם עברנו לעיקריות. החברה לקחה פסטה, והיתה מאוד מרוצה אני שוב הלכתי על ברווז ששוב התגלה לי כמאוד טעים ובא על מצע עדשים ועוד. כאן אני שוב רוצה להזכיר לכם, שכדי למנוע נפילות בשבוע המסעדות כדאי לזכור שהמבחר מצומצם עבור הסכום לארוחה, ולכן יש הכל באינטרנט הכנסו לאתר, משם בידקו לכן לאזור אירועים מיוחדים או menu ובידקו מה מציעים, כך תוכלו לצמצם אכזבות. וכרגיל בקינוחים היה חלש. אז אני לא ארחיב, אבל תעזבו אתכם, יום אחד שיבוא הקינוח המנצח אני מבטיחה לספר לכם, ואם לא, אני אמשיך לקנות ממרח שוקולד השחר וריבועי וופל של loaker במילוי שוקולד אגוזים ולחכות….

אחרון ודי! – עדכוני מערכת !!!
אנחנו טסים לחופשה, ונחזור לחגוג לי בדיוק בזמן לחגוג לי יומולדת נוסף בעיר הגדולה. אני מבטיחה לעדכן. נתראה בקרוב וסופ”ש מעולה לכולם.