Posts Tagged ‘no school’

NY Snow vs NC Snow

snow1

לפני שעברנו לצפון קרוליינה אחד הדברים שהכי קסמו לי במעבר היה מזג האויר. Mild – זו המילה שכולם השתמשו בה כדי לתאר את מזג האויר. 4 עונות – גם בביטוי הזה השתמשו הרבה. וזה באמת נכון חם פה הרבה יותר מבניו יורק, כשהם מתחילים ללבוש מעילים, אנחנו עוד מסתובבים בחולצות קצרות, או ז’קט וצעיף בשביל הפוזה.

אז בשנה שעברה כשהתקשורת רעשה מסופת השלג שמתקרבת אלינו ובתי הספר נסגרו, ישבנו בבית וחיכינו. למחרת בבוקר כשפתחנו את הדלת וחיכינו לשלג הגדול. בקושי שני סנמטימטרים היו שם. אבל מי שכן היה איתי 3 ימים בבית היו הילדים. מכיוון שאין פה הרבה ימי שלג אין את התשתיות שיש בניו יורק לפנות את השלג במהירות מהכבישים ואם יש קרח על הכבישים בגלל הטמפרטורה הנמוכה, אף אחד לא רוצה על הראש שלו תאונה של אוטובוס צהוב בדרך לבית הספר. אז סוגרים. שבוע אחרי אנקדוטת השלג – כשוחרי קרבות שלג עקובים מרגליים רטובות וקפואות בעיר הגדולה הבעל ואני גיחכנו כשהודיעו שסופה קריבה ובתי הספר יסגרו בצהריים. אם אחרי 24 שלמות הגענו למספר סנטימטרים אל חשש! מסגרות החינוך נסגרו באותו יום בצהריים. אספתי את הקטן מהגן, וכמו פולנייה טובה עצרתי בסופר בדרך הביתה לקנות לחם וחלב כדי שלטרמיטים שלנו יהיה מה לאכול כשהשלג יבצר את ביתינו. 20 דקות אחרי חלב ולחם ועוד כמה דברים שהייתי ממש צריכה, יצאנו הקטן ואני מהסופר וחשכו עיני. הרכב שלנו היה מכוסה ערימות עצומות של שלג וכל הכבישים מסביב שתמיד זורמים ומאפשרים לנו להגיע ממקום למקום בחופשיות – נפקקו. התקשרתי לבעל ואמרתי לו: “זה רציני! צא עכשיו”. וכך עמדתי במשך שעתיים וחצי מרחק של 10 דקות נסיעה מביתנו. באותו זמן שאני באוטו עם הקטן מתפללת שכח עליון יפזר את הפקקים והשלג שנערם על הכביש, האוטו של הבעל נתקע והוא נאלץ להשאיר אותו בחניון בצד  וללכת ברגל הביתה. מי יודע מתי ישוב. אם אתם זוכרים שיתפתי בעבר שבחלק מבתי הספר באזור שלנו לוח שנת הלימודים עובד אחרת לגמרי –  הילדים נמצאים 9 שבועות בבית ספר ו- 3 שבועות הילדים בבית, לכן באמצע החורף הוא והאמצעית היו בקיטנה. ובאותו יום גם כן.

כך שהסטטוס לאותו רגע שבעלי צועד הביתה ואני במכונית עם הקטן נראה כך על לוח המצב: – האמצעית הגיעה הביתה בזמן שאני נכנסתי לסופרמקרט עם אמא של חברה שהחזירה אותה מהקיטנה. – אני באוטו עם קטן אחד, לחם וחלב (לפחות לא נרעב) – בעלי צועד ברגל ממקום עבודתו לקיטנה בה נמצא הגדול אליה אינני יכולה להגיע כי השלג גורם לכולם להחליק בעליות ובירידות בכבישים.

למזלי המכונית שלי שיתפה פעולה בעליות שכל המכוניות האחרות החליקו ונאלצו לעצור בצד ושעתיים אחרי הגעתי הביתה והתאחדתי עם האמצעית. הבעל הלך והלך עד שהגיע לקיטנה של הגדול ושניהם הלכו בשלג עוד כשעה הביתה.

הסופה הזו לימדה הרבה ותיקי שלג מניו יורק ושיקגו וויסקונסין ונברסקה שכשיש שלג בצפון קרוליינה הם צריכים להישאר בבית ולא לנהוג. למה? כי אין את התשתיות שיש בארצות השלג בעיקר אם הסופה תופסת אותנו בהפתעה. נקודה.

אז ביום רביעי כשקמתי מוקדם לבוקר של פעילות הבנתי שטיפטופי שלג עקשניים שיורדים בחוץ ישאירו את ילדינו שוב בבית. התוכניות בוטלו והחלטתי לנצל את זה שהכבישים ריקים ולקפוץ לגיחה מהירה בחדר הכושר. חדר הכושר לא כל כך רחוק מהבית שלנו, אבל לפתע כשהבנתי שהשלג לא הולך להפסיק לרדת בעקשות וערימות שלג החילו להיערם במגרש החניה הלב שלי והבטן שלי החלו לפעום. אני מודה ששאלתי את עצמי אם אני לא צריכה להסתובב ולחסוך לעצמי שעתיים וחצי ברכב בשביל שעה בחדר הכושר. אבל נכנסתי, ועליתי על המכשיר החתיך שלי שמזיז את הרגלים במן ספירלה מצחיקה שכזו ונתתי לחששות שיצרו ערוצי החדשות המקומיים סביבי להאיץ את פעימות הלב שלי עם כתבי שטח שנוהגים ברחובות הערים סביבנו ומדווחים בהתרגשות על כמויות השלג שהם רואים ברחובות. אוחחח איך שאני עבדתי מהר באותו בוקר כדי להגיע ליעד שרציתי. וכשהגעתי ירדתי מהמכשיר – צילמתי אותו עבורכם למזכרת ואצתי לאוטו שכוסה בשכבה נכבדה של שלג ואמרתי לו שהוא יקח אותי יפה הביתה ואם לא, אז לא נורא, יש הרבה אזורי חניה נרחבים בדרך הביתה ובסך הכל תוך שעה הליכה אני אהיה בבית. לאוטו ו- אמא-mommy שלום. אבל אני מודה שהמחיר כבד מדיי. על כל יום שלג אנחנו מקבלים את הילדים איתנו בבית לשבוע. sno3 sno2

אז כן אני מעדיפה את הטמפרטורות של ה- state החדשה שלנו, אבל לא מעריכה את ה- mind state שאני נמצאת בו כרגע אחרי שבועיים שהילדים ואני תקועים ביחד בבית… טוב… לפחות שיגרפו את השלג…

sno4

אביב! אני מוכנה.